זהר

רכא) השתא כיון דהכי הוא, איצטריך פגם, ולמעבד ביה רשימו דפגם, דהא כל פגם דסטרא אחרא איהו. ומיובל ולהלאה, אתהדר לגלגולא, ותב לעלמא כמלקדמין. ואתדבק בההוא עלמא דנוקבא, ולא יתיר. זכה עביד תולדין בעלמא דנוקבא, וכלהו רזא דכתיב בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. וזכאה איהו כד אתתקן וזכי לכך.

פירוש הסולם

רכא) השתא כיון דהכי הוא וכו': עתה, כיון שכך הוא, שנאחז בס"א, הוא צריך פגם, ולעשות בו רשימו של פגם, דהיינו ורצע אדוניו את אזנו במרצע, כי כל פגם הוא מצד האחר. ואז ועבדו לעולם. דהיינו עד היובל שנקרא עולם. ומיובל ולהלאה, חוזר להתגלגל וחוזר לעולם כבתחילה, ומתדבק בעולם הנקבה ולא יותר. זכה, עושה תולדות בעולם הנקבה, שהיא המלכות, וכולם הם סוד, שכתוב, בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. והוא זכאי כשהוא נתקן וזכה לכך.