זהר

רכא) זרעא דדוד בהפוכא. זרעא דדוד כל סימנין אלין לטב, ולמעבד טיבו. בר שפוון רברבין, דכל מאן דשפוותיה רברבין, מאריה דלישנא בישא איהו, בין זכאה, בין חייבא. בר אי צדיק גמור הוא. ובזכיו דיליה נצח ונטיר גרמיה.

פירוש הסולם

רכא) זרעא דדוד בהפוכא וכו': זרעו של דוד הם בהיפך. בזרעו של דוד כל סימנים האלו הם לטוב, ולעשות טוב. חוץ משפתים גדולות, שכל מי ששפתיו גדולות, הוא בעל לשון הרע בין צדיק ובין רשע, חוץ אם הוא צדיק גמור, שבזכיות שלו מנצח, ושומר את עצמו מלשון הרע.