זהר

רכא) ודא אשה אמרה לגבי ריח, ריח לגבי ניחוח, ניחוח לה'. וכדין, אחריך נרוצה. מאי נרוצה. נהא ברעותא. כד"א, ונרצה לו לכפר עליו. ודא איהי דכתיב, ויריצוהו מן הבור. מאי ויריצוהו. דארצו ליה במלין טבין, במלין דרעוא טבא, דהוה עציב מההוא בור. ועל דא נרוצה: נהא ברעוא, ברעותא שלים כדקא יאות.

פירוש הסולם

רכא) ודא אשה אמרה וכו': ואשה זו, שה"ס כלים דאחורים דמלכות מהמצב הא' אומרת אל ריח, שה"ס הכלים דפנים דמלכות מהמצב הב'. וריח אומר לניחוח, שה"ס האורות דע"ב דז"א, וניחוח לה', שה"ס הבינה. (עי' לעיל אות רט"ז בהסולם) כלומר שנקשרות זו בזו. ואם היתה חסרה אחת מהן, לא היתה מתגלה החכמה (כנ"ל אות ק"צ ע"ש) ואז, כשד' מדרגות אלו נקשרות זו בזו, אחריך נרוצה. מהו נרוצה. היינו נהיה ברצון. כש"א ונרצה לו לכפר עליו. וז"ש, ויריצוהו מן הבור. מהו ויריצוהו היינו שהרצו אותו בדברים טובים, בדברים של רצון טוב משום שהיה עצב מן הבור. וכן הוא נרוצה פירושו, נהיה ברצון, ברצון שלם כראוי.