זהר

רכא) ויעקב אזיל באינון יומין דבין ר"ה ליום הכפירים, עריק לאשתזבא מניה. תב בתיובתא, שוי גרמיה בתעניתא, עד דאתי י"ה, כדין ידעי ישראל דעשו בא, ועמו ארבע מאות איש, כלהו מקטרגי זמינין לקטרגא לון, מיד ויירא יעקב מאד וייצר לו ואסגי בצלותין ובעותין. ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי וגו'. עד דנטיל עיטא ואמר, כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ויקח מן הבא בידו מנחה ובז', עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים וגו'.

פירוש הסולם

רכא) ויעקב אזיל באינון וכו': ויעקב הולך באלו ​הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ובורח להנצל ממנו, חוזר בתשובה, משים עצמו בתענית עד שבא ​יום הכפורים. אז יודעים ישראל שעשו בא ​וארבע מאות איש עמו, כולם מקטרגים המוכנים לקטרג עליהם. מיד ​ויירא יעקב מאד ויצר לו, ומרבה בתפלות ובקשות. ​ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי וגו'. עד שנוטל עצה ואומר, ​כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני. ​ויקח מן הבא בידו מנחה וגו' ​עזים מאתים ותישים עשרים וגו'. וענין הדורון לס"א נתבאר לעיל (פרשת נח אות ק"ד וק"ה) שעי"ז קטגור נעשה סנגור ע"ש.