פירוש הסולם
רי)
כדין סלקא ההוא וכו': אז עלה רוח ההוא דמשה, ועמד לפני המלך.
מ' פתוחה עלתה והתעטרה בעטרותיה, ועטר אותו, את הרוח, בשכ"ה עטרות, והפקיד מפתחותיו בידיו.
ש' הרומזת לג' אבות, העטירו אותו בג' עטרות קדושות, והפקידו כל מפתחות המלך בידיו, ומינו אותו בנאמנות, להיות נאמן הבית.
ה' עלתה והתעטרה בעטרותיה, וקבלה אותו מן המלך.
פירוש. נודע סוד כרסיא עלאה שמחזה ולמעלה דז"א, שחג"ת דז"א הם ג' רגלי הכסא. והמלכות אשר שם, ה"ס רגל רביעי. והכסא עצמו ה"ס בינה. וז"ס ג' אותיות
מ' ש' ה', אשר
מ', ה"ס הכסא עצמו.
ש', ה"ס ג' רגלי הכסא חג"ת.
ה' ה"ס המלכות, רגל רביעי. ומשה היה מרכבה לקו האמצעי, שה"ס ז"א. וז"ס משה זכה לבינה, משום שהיה מרכבה לקו האמצעי המכריע בימין ושמאל דבינה.
וז"ש,
סלקא ההוא רוחא וקיימא קמי מלכא, דהיינו שהיה מרכבה למלכא, שהוא ז"א. ואז השפיעו עליו ג' אותיות,
מ' ש' ה'. וז"ש
מ' פתיחא סליק ואתעטר בעטרוי, שהכסא עלתה ונתעטרה במוחין שלה שיצאו ונתגלו ע"י קו האמצעי, בסוד
תלת נפקי מחד ואז,
ואעטריה בשכ"ה עטרין, בסוד חד בתלת קיימא, (כנ"ל ב"א אות שס"ג ע"ש) ומה שנקרא שכ"ה עטרין,
הוא מלשון
וחמת המלך שככה, כי מטרם שקו האמצעי הכריע בין ב' קוי הבינה, היתה מחלוקת בין ימין ושמאל ועל ידי הכרעתו
שכ"ה שקטה המחלוקת. (עי' ב"א נ"ז ד"ה וזה) וכיון ששכ"ה, היתה כל הסבה למוחין דז"א שמקבל מבינה, ע"כ מכנה אותם שכ"ה עטרין.
ואפקיד מפתחוי בידוי, כבר נתבאר שהאורות דקו אמצעי מכונה מפתחות (לעיל אות ר"ח).
וז"ש,
ש' דאבהתא, אעטרו ליה בתלת עטרין קדישין, שהם ג' קוין חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, המכונים ג' רגלי הכסא.
ואפקידו כל מפתחין דמלכא בידיה, דהיינו כל מוחין דז"א, שמבחינת קו אמצעי מכונים מפתחות כנ"ל.
ואפקידו ליה בהימנותא מהימנא דביתא. הנוקבא הכוללת דז"א מכונה
בית, ולהיותו קבל כל מוחין דז"א, נעשה
נאמן, דהיינו להשפיע אל ה
בית שהיא הנוקבא.
וז"ש,
ה' סלקא, שהיא המלכות שעלתה למעלה מחזה.
ואתעטרא בעטרוי, שמקבלת ג' קוין חג"ת דז"א ונעשתה רגל רביעי אל הכסא,
וקבילת ליה מן מלכא, שמקבלת נשמת משה מן המלך.
