זהר

רי) רבי יוסי ורבי יצחק הוו אזלי באורחא. אמר רבי יוסי, ההוא באר דחמא יעקב, וחמא משה, אי דא הוה ההוא בירא, דחפר אברהם ויצחק. א"ל לאו.אלא, בשעתא דאתברי עלמא, אתברי האי בירא. ובערב שבת בין השמשות, אתברי פומא דיליה, והאי איהו באר דחמו יעקב ומשה.

פירוש הסולם

רי) ר' יוסי ור' יצחק וכו': ר"י ור"י היו הולכים בדרך. אמר ר' יוסי אותה הבאר שראה יעקב וראה משה, אם זו היא הבאר שחפרו אותה אברהם ויצחק. שהם, ב' הקוין ימין ושמאל דז"א.
פי' המלכות נקראת באר ומתחילה מקודם בריאת העולם, היתה במדת הדין ולא היתה ראויה לקבל שום אור, עד שחפרוה אברהם ויצחק, שפירושו שהעלוה לבינה, שה"ס מדת הרחמים, ונתקנה שם. ותקון זה נעשה בעת בריאת העולם, כמ"ש להלן. וה"ס החפירה, לעשותה בית קבול. והסו"ה,​ באר חפרוה שרים וגו'. ושואל ר' יוסי, אם זו היא מצב הבאר שראו יעקב ומשה, למה לא נאמר בהם שחפרו אותו או תקון אחר, אלא וישב על הבאר. בלי תקון מוקדם.
א"ל לאו וכו': אמר לו אין הבאר דיעקב ומשה במצב הבאר שחפרוה אברהם ויצחק. אלא משעה שנברא העולם, נברא באר הזו, כלומר שכבר היתה במצב שלאחר התקון, ובערב שבת בין השמשות נברא פי הבאר, דהיינו היסוד שלה, על ידי עליתה אז לבינה, ובמצב הזה אינה צריכה עוד לתקון, וזו היא הבאר שראו יעקב ומשה. וע"כ נאמר בו וישב על הבאר בלי שום תקון מוקדם.