זהר

רי) ובשמא קדישא סליק הוי"ה ברביע לארכא בתנועה דא, דאיהו רזא דתקיעה, לקצר מסטרא דשברים, בינוני לא בקצירו ולא באריכו, בתרועה, דעמודא דאמצעיתא דאיהי שלשלת, דתרווייהו שקל הקדש.

פירוש הסולם

רי) ובשמא קדישא סליק הויה ברביע, לארכא בתנועה דא דאיהו רזא דתקיעה ובהשם הקדוש עולה הויה בניגון רביעי של הטעמים, וצריכים להאריך בנגינת תנועה זו, ברביעי שעל השם הויה, שה"ס תקיעה, לקצר מסטרא דגבורה בתנועה דשברים, דתמן תביר (כצ"ל תק"ח) והמקום לקצר הוא, בצד הגבורה בהתנועה של שברים, ששם נגינת תביר שבטעמים. בינוני לא באריכו ולא בקצירו, בתרועה, בעמודא דאמצעיתא, דאיהי שלשלת דתרויהו שקל הקדש, בינוני שאינם מאריכים ואינם מקצרים בה, ה"ס תרועה, והוא עמודא דאמצעיתא, דהיינו קו האמצעי, שה"ס נגינת שלשלת בטעמים. פירוש עתה מבאר ג' הקוין דנוקבא איך נרמזים בסוד הטעמים, ואומר שרביעי שבטעמים ה"ס קו ימין דהיינו אור החסדים, וע"כ צריכים להאריך, בהשם הויה המנוקד בטעם הזה, ובתקיעת שופר ה"ס התקיעה. הרומזת לימין חסדים. כי אור החסדים, הוא המקום שצריכים להאריך כנ"ל. והתביר שבטעמים ה"ס קו שמאל שהוא גבורה, וע"כ צריכים בה לקצר כנ"ל, ובתקיעת שופר ה"ס השברים הרומזת לגבורה. והשלשלת שבטעמים, ה"ס קו האמצעי המכריע ומייחד ב' הקוין ימין ושמאל, שה"ס ארוך וקצר, זה בזה, ונעשה משום זה לבינוני, הכולל שניהם, וע"כ אינו לא ארוך ולא קצר. וה"ס עמודא דאמצעיתא, דהיינו קו האמצעי. ובתקיעת שופר, ה"ס התרועה, הרומזת לקו אמצעי. וז"ש דאיהי שלשלת דתרויהו שקל הקדש, וע"כ נקרא קו האמצעי שלשלת, משום שהוא כמו שלשלת לשניהם, לקו ימין ולקו שמאל, כי קושר אותם ומייחד אותם בסוד שקל הקדש. וסוד שקל הקדש יתבאר במקומו.