זהר

רי) ודא הוא ישכב, ישכב עמך יעקב לא כתיב, אלא ישכב עמך. ההוא טמירא דאתחזי לאתערא לגבך, וכלא באתערו דאינון דודאים, וכלא כתיב ברחימו.

פירוש הסולם

רי) ודא הוא ישכב וכו': וזהו שכתוב ישכב, סתם, ישכב עמך יעקב לא כתוב, אלא, ישכב עמך, סתם. שיורה, על אותו הנסתר, דהיינו אבא עלאה, הראוי להתחבר עמך. פירוש כי יעקב אינו הדכר של הבינה, אלא הוא עולה למ"ן לבינה וחכמה עלאה הנקרא אבא, שהוא הדכר של הבינה, הוא מזדווג עמה. ולאה רומזת כאן, אל הבינה עלאה עצמה, כנ"ל.