זהר

רי) אי רבי, אי רבי, כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא. והכי פתח רב מתיבתא, מאן דאיהו זעיר, איהו רב. ומאן דאיהו רב, איהו זעיר. דכתיב, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב, כתיב ביה שנה, זעירו דשנין, חד אזעיר ליה. שבע, דאיהו חשבון זעיר, אסגי ליה, ורבי ליה דכתיב שבע שנים. ת״ח, דלא רבי קב״ה, אלא לדאזעיר. לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו, רב בעלויא בההוא עלמא.

פירוש הסולם

רי) אי רבי אי וכו׳: אהה רבי אהה רבי. כמה חדשים הם הדברים מן ראש הישיבה. אשרי הוא מי שמשפיל את עצמו בעולם הזה, כמה הוא רב ועליון בעולם ההוא. וכך פתח ראש הישיבה. מי שהוא קטן הוא גדול. ומי שהוא גדול הוא קטן. שכתוב, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה שהוא חשבון גדול כתוב בו שנה, המיעוט ביותר של שנים, עד לאחת הקטין אותו. שבע, שהוא חשבון קטן, הגדיל אותו והרבה אותו, שכתוב שבע שנים. לשון רבים. בוא וראה שלא הגדיל הקב״ה אלא למשפיל עצמי. ולא השפיל הקב"ה אלא למגדיל עצמו. אשרי הוא מי שמשפיל עצמו בעולם הזה, כמה הוא רב בהתעלות בעולם ההוא.