זהר

רי) בההוא זמנא ייתי קב״ה ויימא לה, ליני הלילה והיה בבקר, ליני הלילה דאיהו שמאלא. והיה בבקר דאיהי רחמי ימינא, דמתמן נהיר אור, הה״ד הבקר אור. אם יגאלך טוב יגאל. אם יעביד בך ישראל עובדין טבין, לסלקא לך מבין רגלין, שפיר, תגאל על ידי דישראל עלאה, דאיהו בעלך טוב ודאי. ואם לא יעבדון בך עובדין טבין, וגאלתיך אנכי.

פירוש מעלות הסולם

רי) בההוא זמנא ייתי וכו׳: בעת ההיא יבא הקב״ה, היינו בינה, ויאמר לה אל המלכות, ליני הלילה שהוא השמאל, והיה בבקר, שהוא רחמים ימין, שמשם מאיר האור של הגאולה, זהו שכתוב הבקר אור, אם יגאלך טוב יגאל, אם ישראל יעשו עמך מעשים טובים, להעלות אותך מבין הרגלים, טוב, תגאל ע״י ישראל העליון, היינו ז״א, שהוא בעלך, ואז ודאי טוב, שהוא דרך תורה, (כמ״ש להלן בביאור הדברים) ואם לא יעשו בך מעשים טובים, וגאלתיך אנכי.
ביאור הדברים: כבר נתבאר לעיל דף ריט (אות קצ״ב) ד״ה ביאור המאמר, ששורש כל החטאים הן בבחינת פרט של אדם החוטא, והן בכללות ישראל אם הרוב הם רשעים, הוא הגברת קו השמאל על הימין, כי כל אדם יש לו שורש למעלה, וכשהוא חוטא מגביר את השמאל ומפרידו מן הימין וגורם למחלוקת בין ב׳ הקוים ימין ושמאל כמו שהיתה מחלוקת טרם שקו אמצעי כלל אותם, ודינים הנמשכים ממחלוקת זו הם העונשים שלו. וכן בכללות ישראל יש צדיקים הנאחזים בקו הימין, ויש רשעים המגבירים בחטאם את הקו השמאל, והעולם נדון אחר רובו, ואם הרוב הם הרשעים, אז מתגבר קו השמאל ורוצה לבטל את קו הימין, והאומות שהם נמשכים מקו השמאל מקבלים כח לשעבד את ישראל שז״ס כל הגלויות.
אכן שליטת השמאל היא מוגבלת, שאחר שהחוטא מגיע לגבול הזה אינו יכול לחטוא עוד, ומשום זה אין עוד דינים. כי ע״י המשכת הארת השמאל ממעלה למטה אז נגלה במלכות הנקודה דמדת הדין, שלא נמתקה במדת הרחמים דבינה, וכל אור החיים שלו מסתלק ממנו ומת, בסו״ה מעפר אתה ואל עפר תשוב. ומבחינת כללות העולם נבחן גבול הזה לשבועה, שהיא סוד הכתוב נשבע ה׳ בימינו וכו׳, כי זה שמדת הדין שבמלכות מבריחה את כל האורות, הוא רק בבחינת קו השמאל, שמשם נמשכת חכמה, משא״כ קו הימין שממנו נמשך אור חסדים, אין מדת הדין פוגמתו כלום, משום שעל אור חסדים לא היה צמצום מעולם, ועי״ז שמדת הדין מסלקת את כל האורות מקו השמאל, אז הימין לא רק שאינו נפגם, אלא הוא מתחזק עי״ז שקו השמאל מתבטל ונכלל בו, ונצח את המחלוקת.
וז״ס שאמרו חז״ל (סנהדרין צח.) על הכתוב אני ה' בעתה אחישנה, ר׳ יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה, זכו אחישנה לא זכו בעתה. כי הגאולה היא בטוחה לנו, אלא שיש שתי דרכים להשגתה, א׳ נקרא דרך תורה או דרך תשובה, שע״י הקו האמצעי הנעשה ע״י התחתון העולה שם למ״ן, שנעשה זווג מן אור העליון על המסך של התחתון הנקרא מסך דחיריק, ויוצאת עליו קומת חסדים, שה״ס הקו האמצעי, שמצד אחד ממעט המסך הזה את ג״ר דשמאל, ומצד שני החסדים מתרבים על ידו, בשתי פעולות אלה, הוא מכריע את הקו השמאל ומכניעו להתייחד עם הימין, ואור ו״ק דחכמה של קו השמאל מתלבש בחסדים שבקו ימין, והוא מאיר בחכמה ובחסדים. וכן אור החסדים שבימין מאיר בהארת ג״ר מחמת שאור החסדים שלו התייחד עם הארת החכמה. והיא נכללת בו. ואז ע״י זווג יסוד ומלכות, נותן היסוד דז״א ב׳ האורות חכמה וחסדים אל המלכות והיא מאירה אותם אל התחתונים. ואז היא נקראת בשם חכמה תתאה, או בשם שבת המלכה, (אד״ר אות שכ״ד) וזה נקרא דרך תורה, כי ז״א נקרא תורה והוא הקו האמצעי, והמוחין המתגלים בו נקראים אורות התורה. ויש דרך יסורים, שהרשעים מתגברים בחטאים, עד שמתגלה מדת הדין שבמלכות, המבטלת את כח השמאל שלא יכול עוד להתגבר על הימין, שפעולה זו נבחנת כמו שבועה ששום אומה בעולם לא תשעבד את ישראל הנמשכים מהקו הימין. וזה אומרו (באות ר״ט) בההוא זמנא שרות שהיא סוד מלכות במדת הדין באה לקבל תקונה מבועז שהוא יסוד דז״א, ויחרד האיש וילפת ההוא דאתמר ביה ה׳ איש מלחמה, היינו ז״א מאי וילפת וכו׳ כלומר שנאחז בה בכדי להמתיקה ולתקנה. בההוא זמנא ייתי קב״ה, היינו בינה שגם היא נקראת בשם קב״ה, ויימא לה ליני הלילה, וכו׳ ליני הלילה דאיהו שמאלא כלומר המתיני עד שרבוי החטאים יתנו אחיזה למדת הדין בכל הקו השמאל, אז והיה בבקר דאיהי רחמי ימינא דמתמן נהיר אור וכו׳ אם יעביד בך ישראל עובדין טבין וכו׳ היינו שיעלו מ״ן בתקון המסך דחיריק דהיינו לפי דרך התורה, תגאל על ידי דישראל עלאה, שה״ס ז״א העולה עם המסך דחיריק ומכריע ב׳ הקוים ימין ושמאל שבבינה, ויוצאים שם ג׳ מוחין חב״ד בבינה, וכלל הוא שכל שיעור אור שהתחתון גורם להאיר בעליון זוכה בו גם התחתון, ומתוך שז״א גרם גלוי ג׳ מוחין חב״ד אצל הבינה, זוכה גם הוא בהם, דאיהו בעלך טוב ודאי, כי בזווג זו״ן הוא משפיע כל המוחין שקיבל גם אל הנוקבא, והיא משפיעה אותם אל התחתונים. ואם לא יעבדון בך עובדין טבין וגאלתיך אנכי, היינו בדרך השני שהוא דרך יסורים המבואר לעיל באריכות, ואז נשבע ה׳ שלא יתגבר עוד קו השמאל על הימין, וכמו שהיה ביציאת מצרים, שכתוב ימינך ה׳ נאדרי בכח וגו'.