זהר

ריט) וההוא גאותא דימא, הוא חד חוטא דשמאלא, דסליק ליה לימא לעילא, וביה אסתלק. ואי לאו ההוא חוטא, דמטי ליה מסטרא דימינא,לא סלקא לעלמין, דכיון דההוא חוטא, נחית לימא, וימא אתאחיד בה, כדין אתערין גלגלוי, ושאגן למטרף טרפא. עד דקב"ה אתיב ליה לאחורא. ותבין לאתרייהו.

פירוש הסולם

ריט) וההוא גאותא דימא וכו': וגאות הים ההוא, הוא חוט אחד של השמאל, המעלה את גלי הים למעלה ובו הוא מתעלה אבל אם לא היה מגיע לו חוט ההוא. של חסד, מימין, לא היה מתעלה לעולם, כי כאשר חוט ההוא של שמאל, יורד להים, והים נאחז בו, אזי מתעוררים גליו ושואגים לטרוף טרף. כי אינם יכולים לקבל וליזון משפע החכמה מפני חסרון החסדים (כנ"ל בדיבור הסמוך) וע"כ נמצאים רעבים ושואגים לטרף, עד שהקב"ה מחזיר הגלים לאחוריהם וחוזרים למקומם. דהיינו שממשיך החוט של חסד ומלביש החכמה בחסדים ואז הוא מושך גלי הים בחזרה. כנ"ל בדיבור הסמוך. שבזה מתתקנת החכמה ויכולה להאיר בשלמות. הרי שלא יוכל הים להתעלות בהחכמה מקו שמאל מטרם שנמשך חוט של חסד שהחכמה מתלבשת בו, וז"ש, וביה אסתלק. אבל ואי לאו ההוא חוטא דמטי ליה מסטרא דימינא לא סלקא לעלמין. דהיינו כמבואר.