זהר

ריט) כיון דאיהו אתכליל ביעקב, כל אינון חיילין ותוקפין ורוגזין דהוו זמינין, אתבדרו, ולא אשתכחו תמן. וישראל נפקין מן דינא, בחדוה ובברכאן. ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו, ביומא דא, בחדוה, ובברכאן עלאין, ועשו אחיו בא מצידו, טעין טועני מעובדי דעלמא, ויעש גם הוא מטעמים, חדיד לישניה למטען טענות. אתקין סהדי, ויבא לאביו ויאמר יקום אבי, יתער בדינוי, ויאכל כמה עובדין בישין דכל עלמא דקא אשכחנא.

פירוש הסולם

ריט) כיון דאיהו אתכליל וכו': ​כיון שהוא נכלל ביעקב, כל אלו הכוחות והדינים הקשים והרוגז שהיו מוכנים, נתפזרו ולא נמצאו שם. וישראל יוצאים מן הדין בשמחה ובברכות. ​ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו, ביום הזה, בשמחה ובברכות עליונות, ועשו אחיו בא מצידו, טעון משאות ממעשי העולם לקטרג עליהם. ​ויעש גם הוא מטעמים, חדד את לשונו לטעון טענות, התקין עדות, ויבא לאביו ויאמר יקום אבי, שיתעורר בדיניו, ויאכל, כמה מעשים רעים שנעשו בכל העולם, שמצאתי.