זהר

ריט) תא חזי, בשעתא דאתיין נשמתין קדישין מעילא לתתא, ואינון זכאי עלמא משלפי להו ממלכא ומטרוניתא, זעירין אינון, דבההוא שעתא דנחית, קיימא קמי מלכא, ורעותא דמלכא לאסתכלא בה, כמה דאוקימנא, בשעתא דנשב קב״ה רוחא בכל חילא וחילא דשמיא, כלהו חיילין אתעבידו, וקיימי בקיומייהו, הה״ד וברוח פיו כל צבאם. ומנייהו אתעכבו עד דקב״ה אחית להו לתתא.

פירוש הסולם

ריט) ת״ח בשעתא דאתיין וכו׳: בוא וראה, בשעה שנשמות קדושות באות מלמעלה למטה, וצדיקי העולם ממשיכים אותם מן המלך והמלכה, דהיינו מזווג זו״ן, ומועטות הנה, שזוכות, שבאותה שעה שיורדת לעולם, נמצאת עומדת ומשמשת לפני המלך, ורצון המלך הוא להסתכל בה. ואח"כ יורדת לעולם. כמו שהעמדנו, בשעה שהקב״ה נשב רות בכל נשמה ונשמה, ובכל מלאך ומלאך שבשמים, כל הצבאות נעשו ונגמרו בקיומם. ז"ש וברוח פיו כל צבאם. ומהן, מן הנשמות, יש, שמתעכבות ועומדות לפני הקב״ה כנ״ל, עד שהקב״ה מורידן למטה.