זהר

ריח) אי חסידא קדישא, כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין, מה אתעביד מינייהו, ולאן אתר עאלין ושראן. אלין קלין דצערא אינון, ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא, עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא, ואתטמרן תמן. וכד יהיב ב״נ קלא, אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש, לא אתער לגבי קלא דב״נ. היאך יתער. במחאה. כד מחי ב״נ מחאה אתער קלא דנחש, דאתטמר לגביה ההוא קלא, ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה.

פירוש הסולם

ריח) אי חסידא קדישא וכו׳: אהה חסיד קדוש, כמה דבר זה גדול ויקר. אלו הקולות מה נעשה מהם ולאיזה מקום נכנסים ושורים. אלו הקולות, של צער הם. והולכים ומשוטטים באויר, והולכים מסוף העולם עד סוף העולם, ונכנסים תוך בקעים ומחילות עפר, ומסתתרים שם. וכשאדם נותן קול הם מתעוררים כלפי קול ההוא. רק קול של הנחש אינו מתעורר כלפי קולו של אדם, ואיך הוא מתעורר. היינו בהכאה. כשאדם נותן הכאה באיזה דבר, נתעורר כלפי קול ההכאה ההוא, קולו של נחש שנסתתר שם, במקום הריק או בשדה, ולא לקול אחר של אדם. קול מתעורר אחר קול אבל מין הולך אחר מינו. שב' קולות הראשונים שהם של אדם מתעוררים אחר קול אדם, וקול הג׳, שהוא של הנחש מתעורר אחר קול הכאה.