זהר

ריח) ורבקה אמרה אל יעקב בנה, רחימא דנפשה, בנה רחימא דאתמסר לה מיומא דאתברי עלמא. ופקידת ליה, לאתערא איהו באינון מטעמים דיליה. יעקב אתער מתתא, מתלבש בצלותין ובעותין, והקול קול יעקב בההוא שופר דקא סליק, ואתער יעקב לגביה, ואתקריב בהדיה, ויגש לו ויאכל, ואתכליל דא בדא. כיון דאתכליל בהדיה, ויבא לו יין, דא יין דמנטרא, יין דהוא חידו דלבא, רזא דעלמא דאתי, כדין וירח את ריח בגדיו, צלותין דסלקין ובעותין. ויברכהו, נח רוגזא, וחדי לבא, וכלא איהו רחמי.

פירוש הסולם

ריח) ורבקה אמרה אל יעקב וכו': ​ורבקה, שהיא מלכות, אמרה אל יעקב בנה אהוב נפשה, בנה האהוב שנמסר לה מיום שנברא העולם, ומצוה אותו שיתעורר באלו מטעמים שלו. ויעקב נתעורר מלמטה, מתלבש בתפלות ובקשות. ​והקול קול יעקב ​בשופר ההוא שהוא מעלה. ונתעורר יעקב העליון, שהוא קו האמצעי, אליו, ליצחק, ונקרב לו, דהיינו שמיחד אותו עם אברהם שהוא ימין, ​ויגש לו ויאכל, דהיינו שנכללו זה בזה, והאירו המוחין שה"ס אכילה. וכיון שנכלל עמו קו האמצעי, ויבא לו יין, שהוא יין המשומר, דהיינו הארת החכמה המאירה ממטה למעלה, המתוקנת ע"י קו האמצעי (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) יין שהוא שמחת הלב, שה"ס עולם הבא, דהיינו הארת החכמה הנמשכת מבינה הנקראת עולם הבא, אז, ​וירח את ריח בגדיו היינו תפלות ובקשות שעולות. ויברכהו, דהיינו שנח הרוגז ושמח הלב, והכל הוא רחמים.