זהר

ריז) ת"ח, מה כתיב הכא, ויאמר האדם זאת הפעם וגו', הא בסימו דמלין, לאמשכא עמה חביבותא, ולאמשכא לה לרעותיה, לאתערא עמה רחימותא, חמי כמה בסימין אינון מלין, כמה מלי דרחימותא אינון, עצם מעצמי ובשר מבשרי, בגין לאחזאה לה דאינון חד, ולא אית פרודא בינייהו בכלא.

פירוש הסולם

ריז) ת"ח מה כתיב הכא, ​ויאמר האדם זאת הפעם וגו' הא בסימו דמלין לאמשכא עמה חביבותא: בוא וראה, מה כתוב כאן, ויאמר האדם וגו', הנה זה דברי מתיקות להמשיך אהבה עמה, ולאמשכא לה לרעותיה לאתערא עמה רחימותא. ולהמשיכה לרצונו לעורר אצלה אהבה. חמי כמה בסימין אינון מלין, כמה מלי דרחימותא אינון, עצם מעצמי ובשר מבשרי ראה כמה ערבים הם דברים אלו, כמה מעוררי אהבה הם, אלו המלות, עצם מעצמי בשר מבשרי, בגין לאחזאה לה דאינון חד ולא אית פרודא בינייהו בכלא, כדי להראות לה שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד.
פירוש ד' בחינות הן בהמוחין, הנקראות עצמות גידין בשר ועור, שהם חו"ב תו"מ, ומתחלקים לימין ושמאל, אשר חכמה ות"ת הוא לימין, ובינה ומלכות הוא לשמאל. ומטרם הזווג היה לה להנוקבא רק צד שמאל של המוחין שהם בינה ומלכות, הנבחנים לגידין ועור של המוחין. וע"י הזווג קנתה מז"א הצד ימין שהם חכמה ות"ת. וז"ש זאת הפעם דהיינו ע"י זווג של עתה, נעשית הנוקבא עצם מעצמי ובשר מבשרי, כי השיגה ממנו גם צד הימין הנק' עצם ובשר, שהם חכמה ות"ת, ואז כשהיא כלולה בחו"ב תו"מ כמו הז"א נעשית עמו אחד בלי פירוד.