זהר

ריז) פתח ואמר, הללויה הללו את יי' מן השמים וגו', ת"ח תושבחתא דא אמר דוד, לקבל רזא דשמא קדישא, דאיהו כללא דתושבחתא דכלא. תרין תושבחן אינון, כגוונא דרזא דשמא קדישא עלאה, דאיהו כללא דתושבחתא דכלא. ואינון: דא, ותושבחתא בתראה, דאיהי כללא דתושבחתא דכלא, דכתיב הללויה הללו אל בקדשו וגו'. אבל דא הוה, על עשר מינים, ודא הוא על שבע, וכלא רזא חדא בשמא קדישא.

פירוש הסולם

ריז) פתח ואמר הללויה וגו': פתח ואמר הללויה הללו את ה' מן השמים וגו'. בוא וראה, שבח הזה אמר דוד כנגד הסוד של שם הקדוש, שהוא הויה, דהיינו ז"א, שהוא כלל השבח של הכל. שתי תשבחות הן כעין הסוד של השם הקדוש העליון, שהוא הויה. שהוא כלל התשבחות של הכל. והן, זה, הללו את ה' מן השמים, ותשבחה האחרונה של ספר תהלים, שהוא כלל תשבחות כולם, שכתוב הללויה הללו אל בקדשו וגו', אבל זה הוא על עשרה מינים, שכתוב בו י' פעמים הללו, כנגד ע"ס דז"א, וזה, הללו את ה' מן השמים הוא על שבע, שכתוב בו שבע פעמים הללו כנגד ז"ס חג"ת נהי"מ דז"א. והכל סוד אחד בשם הקדוש.