זהר

ריז) כך, כד הא יוה"כ אפיק לכלא לחירו, ואנן כפני מזונא קאימנא, וצחינן למשתיא, היא אעטרת למלכא בעטרוי. בהאי יומא ידענא, דהא מיין נביעין עמה שריין, שאילנא למשתייא, למאן דאפיק לון לחירו, וע"ד קרינן ליה יום ראשון.

פירוש הסולם

ריז) כך הא יוה"כ וכו': כך, הנה ​יום הכפורים שה"ס אמא דהיינו בינה,הוציא כולם לחירות, ואנחנו נמצאים רעבים למזון, וצמאים לשתות. כי מבחינת בינה אינו נמשך אכילה ושתיה גשמיות, כי ע"כ אנו צמים ומתענים ביוה"כ. ע"כ היא מעטרת את המלך, שהוא ז"א בן הבינה, בעטרות שלו. דהיינו במוחין דחסדים. ​ביום הזה, בראשון לחג, אנו יודעים שמים חיים שורים עמה, ואנו שואלים לשתות למי שהוציאנו לחירות. דהיינו שתשפיע חסדים אל ז"א בשבילנו, אחר שזכינו למוחין דחכמה ממנה ביוה"כ, שה"ס חירות. ולפיכך אנו קוראים את היום, יום ראשון.