זהר

ריז) דכתיב ברכו ה' מלאכיו, אלין אינון דמתעסקין באורייתא דאקרון מלאכיו בארעא. ודא הוא דכתיב, ועוף יעופף על הארץ, האי בהאי עלמא, בההוא עלמא תנינן, דזמין קב"ה למעבד לון גדפין כנשרין, ולאשטא בכל עלמא דכתיב וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

פירוש הסולם

ריז) דכתיב ברכו וגו': שכתוב, ברכו ה' מלאכיו. אלו הם העוסקים בתורה, שנקראים מלאכיו בארץ. וזהו שכתוב, ​ועוף יעופף על הארץ. זה הוא בעולם הזה. ובעולם ההוא, למדנו, שעתיד הקב"ה לעשות להם כנפים כנשרים, לשוטט בכל העולם. שכתוב, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
פירוש, כי כתוב, ​ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, ופירשו חז"ל, עושי והדר לשמוע. כלומר שמדרך האדם שלא יוכל לעשות שום שליחות בטרם שישמע מה שהמשלח אומר אליו. משא"כ המלאכים, עושים את שליחותם מטרם שישמעו ויבינו מה שהשי"ת צוה אותם. והטעם כי רצון השי"ת שולט עליהם ואין בהם שום דבר חוצץ שלא ימשכו אחר רצון השי"ת, וע"כ הם נמשכים אחר השי"ת. כצל הנמשך אחר האדם, ונמצא משום זה אשר עשייתם קדמה לשמיעתם. ואומר דאינון דמתעסקין באורייתא וממשיכים נפש קדישא נמצא החומר שלהם, אע"פ שהוא מארץ, הוא מתהפך להיות כמלאכי מרום, ועשייתם קדמה לשמיעתם, שעושים מצותיו ית' בכל השלימות מטרם שמשיגים מה שעושים. להיותם נמשכים גם הם אחר הש"י כצל הנמשך אחר האדם, ותוכל לדמות זה כמו שתמצא, שבעת שהרוח מעלה משהו אבק לעיני האדם, הריהו סוגר מהר את עפעפיו מטרם שמחשבתו תרגיש זאת, ותמצא בזה תמיד, אשר עשייתו שהוא עצימת עיניו, מוקדמים לרגש מחשבתו באבק המתקרב. וז"ש מלאכיו אלין אינון דמתעסקין באורייתא, דאקרון מלאכיו בארעא, כי אע"פ שהם בארץ, נעשה גופם כמלאכי מרום, ועשייתם קדמה לשמיעתם, דהיינו שאינם נמלכים בשכלם כדי לעשות מצותיו ית' בשלימות, אלא עושים המצוה בכל שלימותה מטרם שיספיקו להרגיש במחשבתם מה שעושים, כדוגמת עצימת העפעפים המוקדם להמליך במחשבה, ולפיכך הם נבחנים למלאכים בארץ.
וז"ש גדפין כנשרין, ולאשטא בכל עלמא דכתיב וקוי ה' וכו': עתיד הקב"ה לעשות להם כנפים כנשרים לשוטט בכל העולם. כי כל עוד שבר נש לא זכה לנפש קדושה, שולטים עליו הס"א, בסוה"כ ​ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א' כה) שפירשוהו (בזוהר ויקרא אות תכה) דאזלן ושטאן בעלמא, ולא אשכחן אתר לנייחא, לאתקשרא ביה, ואסתאבן בגו סטרא דמסאבותא, וכו' דהא בקדושה לא עייל ולא אתכליל. פירוש, כי אי אפשר להדבק בהשי"ת ולקיים מצותיו כראוי, רק אחר שמאמין בשמותיו של הקב"ה שהוא טוב ומיטיב לכל ורחום וחנון וכו', ואלו, שעוד לא זכו לנפש דקדושה, הרי גם הס"א עוד שולטת עליהם ונמצא דאזלן ושטאן בעלמא ולא אשכחן אתר לנייחא שבעת שמחשבותיהם משוטטות בעולם, ורואים ההנהגה של הש"י בבני העולם, שלפי דעתם אינה כל כך טובה כפי שצריכה להיות ע"פ שמותיו הקדושים, נמצאים פוגמים ח"ו בשמותיו הקדושים, ולא אשכחן אתר לנייחא, שאינם מוצאים מקום מנוחה שיוכלו להאמין בשמותיו ית', לאתקשרא בי', ולפיכך ואסתאבן בגו סטרא דמסאבותא ונטמאים בתוך סטרא דטומאה, כלומר, שבאים ח"ו לכפירה בו ית', וכל זה הוא דהא בקדושה לא עייל ולא אתכליל שהרי לא נכנס בקדושה, ולא נכלל בה. כי לא זכה בנפש דקדושה, ואינו עושה פעולות להכלל בקדושה.
אמנם אינון דמתעסקין באורייתא והמשיכו נפש קדישא, הנה מתהפך גופם להיות כמלאכים, שזוכים להקדים עשיה לשמיעה כמוהם, וע"כ עליהם כתוב, ועוף יעופף על הארץ, דזמין קב"ה למעבד לון גדפין כנשרין ולאשטא בכל עלמא שעתיד הקב"ה לעשות להם כנפים כנשרים וישוטטו בכל העולם. פירוש, כי הם משוטטים במחשבותיהם בכל העולם כולו ורואים הנהגתו ית', ועכ"ז לא לבד שאינם נכשלים בסטרא דמסאבותא, אלא שעוד הם מקבלים כח להעלות מ"ן ולהגדיל כחם תמיד דכתיב ​וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים, כי עי"ז מעלים אבר כנשרים, לשוטט בכל מקרי בני העולם, והם מחליפים כח תמיד, ומעלים מ"ן בכח אמונתם ביחודו ית' וממשיכים תמיד רוח קדישא מלעילא.