פירוש הסולם
ריז)
כתיב אתה מושל בגאות הים וגו': בשעה שהים קופץ בגליו, והתהומות עולים ויורדים, הקב"ה שולח חוט אחד, של חסד מצד הימין, ומושך בחזרה את גלגליו, וכעסו שכך, ואין מי שישיג אותו. פירוש. כשהנוקבא מקבלת חכמה נקראת
ים. וענין התרוממות
גלי הים, הוא בעת, שהנוק' מקבלת מקו שמאל בלבד, שהיא שפע החכמה בלי חסדים. אז מתרוממים
גלי הים, שהוראתם לשון
גילוי, כי רומז שמימי החכמה עולים ומתגלים וניתנים להשגה. אמנם אין הים יכול לקבל חכמה בלי חסדים, וע"כ
הגלים חוזרים ויורדים, כי עולים להתגלות, ומיד יורדים ונעלמים מהשגה מחוסר חסדים
(כנ"ל דף מ"ו ד"ה פירוש) ונבחן משום זה שהים זועף, דהיינו שמתאמץ להעלות מימיו בכח גדול, וכן חוזר ויורד בכח גדול. וחוזר חלילה בלי הפסק. וזה נמשך עד שבא קו אמצעי, וממשיך קו הימין שהוא חסד ומלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין, ואז חוזרים הגלים למקומם וזעפו של הים נשקט, כי עתה מאירים החכמה והחסדים יחדיו בכל תקוניהם בשלימות הנרצה. (כנ"ל דף מ"ו ד"ה ונתבאר ע"ש),
וזה אמרו,
בשעתא דימא קפיץ בגלגלוי דהיינו שהנוקבא הנקראת
ים מקבלת מקו שמאל בלבדו, שאז קופץ הים עם גליו וזועף,
ותהומי סלקי ונחתי שעולים לקבל החכמה ותכף יורדים, כי לא יוכלו לקבל מחוסר חסדים,
קב"ה שדר חד חוטא מסטרא דימינא. הקב"ה, שה"ס עמודא דאמצעיתא, מכריע וממשיך החסדים מקו ימין, והחכמה מתלבשת בהחסדים, ואז,
ומשיך גלגלוי ושכיך זעפיה, ומושך גלי הים בחזרה. כי מלבישם בחסדים, ונשקט כעסו, כי עתה מאירים בו המוחין בשלימות. אמנם מסבת הלבשת החכמה בחסדים נעלמות הג"ר דחכסה, ורק הו"ק דחכמה מאירה
(כנ"ל דף ל"ו ד"ה אזלו), וז"ש על הג"ר,
ולית מאן דידע ליה, שאין מי שישיג הג"ר. כי נעלמו בסבת התלבשות בהחסדים.
