זהר

ריז) ואית גוון פשוט, כפול, משולש, מרובע, עד דסליק לעשרה גוונין, דנהירין בהון י׳ אתוון, דאינון י׳ י״ה יה״ו יהו״ה. וסליקו אלין י', לע״ב נהורין דנהירין בע״ב גוונין.

פירוש מעלות הסולם

ריז) ואית גוון פשוט וכו': וישנו גוון פשוט היינו כתר כפול, חכמה בינה משולש, חג״ת. מרובע, נהי״מ. עד שעולה לעשרה גוונים שהם עשר ספירות, שמאירות בהן עשר אותיות שהן י' י״ה יה״ו הוי״ה, היינו הוי״ה בריבוע ועולים אלו עשר אותיות לע״ב אורות, המאירים בע״ב גוונים.
פירוש. הנה בע״ח (שער רפ״ח נצוצין פ״א ופ״ב) מבואר שבכל פרצוף ישנן ד׳ מדרגות: א', היא עצמות אותיות של השם כגון הוי״ה. ב׳, הריבוע של אותיות השם, כזה: י׳ י״ה יה״ו הוי״ה והן י׳ אותיות אחוריים ולא עצמות. ג', חשבון ומספר ד׳ אותיות הוי״ה שהן פנים ועצמות ומספרן כ״ו. ד׳, הוא חשבון ומספר י׳ אותיות אחוריים שמספרן ע״ב.
והנה ב׳ בחינות שהן: עצם האותיות, ומספרן כ״ו, הנבחנות לאור הפנים, הן שתיהן בחינות אור טעמים, שפירושו התפשטות א׳ טרם שמתחיל בפרצוף ענין הזדככות המסך ומיעוט הקומה. אשר מלכות של ראש מתפשטת ממעלה למטה בגוף המדרגה באותו שיעור קומה שהלבישה את אור הישר באור חוזר שעלה ממטה למעלה בראש המדרגה. (שזה מדובר כאן מן אות רי״ג עד אות רט״ו) ונקרא אור הפנים מפני שכל עשר הספירות פניהם למטה, כלומר שמשפיעים עד סיומו של הפרצוף.
וכאן (באות רי״ז) מבאר ב׳ מדרגות האחוריים הנקראות נקודות, שהם האורות המאירים בעת שהקומה מתמעטת מכח הזדככות המסך. ויש להבין אשר אור הא' שהוא טעמים ואור הפנים הוא קומה אחת של י׳ ספירות, שנאצלים ובאים בזווג א׳ עם המלכות. אמנם אור הב' שהוא אחוריים ונקודות הוא כולל ד' קומות של ע״ס הנאצלות ובאות בד' זווגים, מכח ד׳ בחינות של הזדככות הנוהג במסך, ונבחנים להוי״ה בריבוע מפני שאחוריהם למטה, כי ברגע זה שמתחיל המסך להזדכך, הרי קומתו מתמעטת, ומיעוט הקומה אינו ניכר בכלים העליונים של המדרגה רק בכלים התחתונים, באופן שבאותו שיעור של מיעוט קומת ע״ס של הפרצוף באותו שיעור נמצא הכלי התחתון מתרוקן מאורו, והאור הפך אחוריו אליו.
וזה אמרו ואית גוון פשוט שהוא אור הפנים הנקרא ד׳ אותיות הוי״ה, שבתחלה כשהיה בקומת כתר היו שם כל ד׳ אותיות הוי״ה כסדרן כראוי. כפול משולש מרובע וכו' דאינון י׳ י״ה יה״ו הוי״ה, הוא בעת הזדככות הקומות, שמתחילה המסך מזדכך מבחי״ד לבחי״ג, ויוצאות ע״ס בקומת חכמה וחסר כתר, אז נתרוקן הכלי האחרון מאורו שהוא ה' תחתונה דהוי״ה, והקומה נבחנת לג׳ אותיות יה״ו, ומהפכת פניה למעלה ואחוריה כלפי ה׳ תחתונה. ובהזדככות המסך מבחי״ג לבחי״ב נתמעטה הקומה לבחינת בינה, ונתרוקן גם כלי ז״א והקומה נבחנת לב' אותיות י״ה לבד. ומהפכת אחוריה לז״א שהוא ו׳ דהויה. וכשמזדכך לבחי״א נתמעטה הקומה לבחינת ז״א, ונחסר גם בינה, אז נתרוקן גם כלי בינה שהוא ה׳ ראשונה דהוי״ה ואין בקומה זו רק אות אחת שהיא י', ומהפכת פניה למעלה, ואחוריה לכלי הבינה, ובהזדככות המסך לבחינת כתר אין עוד שום זווג דהכאה ונסתלק כל האור מן גוף הפרצוף.
והנה נודע שכל שלימות וכל חסרון תלוי וטבוע במספר וחשבון כי דבר הסמוי מן העין יכול להיות מושלם בכל מיני שלימות ואין שום יתרון ניכר לבעליו כי אינו מרגישם, וכן להיפך כשיקרה בדבר ההוא כל מיני חסרונות לא יתעצב מחמת שאינו מרגישם, הרי שיש להבחין בכל דבר ב׳ הבחנות: א', מהות ועצם של כללות הדבר המושג. ב', היא השגה של מספר וחשבון של הדבר, באופן שדבר שחסר בו המספר והחשבון, הוא בגדר של מהות ממושג בלי השגתו הממשית. והיות שכל השיעורים הם מחמת המסך של כלי מלכות, ולכן מהותן של עשר הספירות או"י ואו״ח נרמזות ביוד אותיות של השם, בריבוע. וחשבון של עשר האותיות מרומז במלכות, וזה אמרו וסליקו אלין י׳ לע״ב נהורין וכו', כמ״ש בזהר פנחס (אות קל״ט) דחשבון וגימטריא אינון במלכות וחשבונן של ד' המלכיות מד' הקומות, עולה ע״ב.