זהר

ריד) מזמור שיר ליום השבת, תושבחתא דא, אדם הראשון קאמר לה, בשעתא דאתתרך מגנתא דעדן, ואתא שבת ואגין עליה. ואוקמוה חברייא, תושבחתא דא, עלמא תתאה קא משבח לגבי עלמא עלאה, יומא דאיהו כולו שבת, מלכא, דשלמא דיליה. ודא איהו מזמור שיר, ולא כתיב מאן קאמר ליה, כמה דאוקימנא.

פירוש הסולם

ריד) מזמור שיר ליום השבת: שבח הזה אמר אדם הראשון בשעה שנתגרש מגן עדן, ובא השבת והגן עליו. והעמידוהו החברים. שבח הזה, עולם התחתון, שהוא המלכות, משבח לעולם העליון, שהוא יום שכולו שבת, שהוא המלך שהשלום שלו, דהיינו ז"א. וזה הוא מזמור שיר, ולא כתוב מי אמר אותו, שהוא מפני שרומז על המלכות, שכל מקום שנאמר סתם רומז על המלכות. כמ"ש להלן.