זהר

ריד) אתהדר כפורתא ממערב לצפון, ואתפרס בפריסו, ואתגליא דכר, דאתאחיד בסטרא דכפורתא, ונוקבא אתטמרת לתתא, ואתעבידת באש דצפון. ורזא דא בראשית: ב״ת א״ש, י׳ כפורתא, ר׳ פריסו דאתפרס, ואתחזי חד, ולא תרין, דהא נוקבא אתכפייא לתתא. ואי תימא כלא חד פריסו עילא ותתא. הכי הוא, דלא אפריש שמא דא מן דא, כלא איהו אלהים.

פירוש מעלות הסולם

ריד) אתהדר כפורתא ממערב וכו׳: יחוד ב׳ הוא, מוחזרת הכפרת ממערב שהוא מלכות, לצפון שהוא גבורה, דהיינו קו שמאל. ונפרשת במפרש. ומתגלה הזכר שנאחז בצד הכפרת. והנוקבא שהיא מלכות מסתתרת למטה, שלא נתגלתה הנוקבא למעלה ביחד עם הזכר, כדי שלא יתגלו הג"ר דחכמה, במקום הזכר המאיר ממעלה למטה. ונעשית באש של הצפון, שצפון משפיע בה הדינים שלו, והיא מתתקנת בהם, שתוכל להאיר החכמה כמו בצפון, שאין החכמה מתגלית רק עם דינים. וז״ס בראשית, נוטריקון בת אש. הי׳ שבבראשית היא הכפרת דהיינו שורש הפרסא שבאו"א עלאין. ר׳ שבבראשית היא המפרש שהתפרש, ונראה יחוד אחד ולא שנים כמו בקו ימין. כי הנוקבא נתכסתה למטה במקומה מלקבל ג"ר, מחמת הדינים הגדולים. ובמקומה נעשה היחוד. ואם היה היחוד למעלה במקום גבורה היו הג"ר מתגלות. ואם תאמר המפרש העליון שהוא גבורה והתחתון שהוא מלכות שנתכסתה הכל אחד. ומשיב, כך הוא באמת שאין הפרש של שם זה מזה, וכלם הן גבורה והן מלכות נקראים אלקים.