זהר

ריד) דאת י׳ מן יהו״ה, לא תפיס ביה גוון כלל, הה״ד אני יי׳ לא שניתי. לא ישתנה בשום גוון כלל, אלא נהיר מלגאו דגוונין. דשם יהו״ה, כנשמתא בגופא דאיניש. או כשרגא בהיכלא. ואות י׳ מן אדני, איהו ספיר. נטיל גוון תכלת ואוכם מסטרא דדינא, ונהיר ביה נהורא חוורא, מסטרא דרחמי.

פירוש מעלות הסולם

ריד) דאת י׳ מן וכו': כי אות י׳ של שם הוי״ה, לא תפוס בה שום צבע כלל, ז״ש אני הוי״ה לא שניתי, לא משתנה בשום צבע מן הספירות כלל. אלא מאיר בפנימיות הצבעים, בסוד ע״ס של אור ישר כי שם הוי״ה הוא כמו הנשמה בתוך גוף האדם, או כנר שבתוך ההיכל. ואות י׳ מן שם אדנ״י היא אבן ספיר לוקחת צבע תכלת ושחור מצד הדין דהיינו קו השמאל, שהוא דין. ומאיר בה אור לבן מצד הרחמים דהיינו קו ימין, שהוא רחמים וחסדים. פירוש. בראשית היא חכמה, וששת ימי בראשית הם חג״ת נה״י דז״א היוצאים מחכמה הנקראת ראשית. בסוד ברא שית וע״י עליית המלכות לראש א״א נעשה הצירוף בת ראשי כי חג״ת נקראים ראשים ונקראים אבות בסו״ה אלה ראשי בית אבותם. וע״י עליית המלכות לראש א״א יצאו בינה ותו״מ לחוץ מראש א״א שהוא חכמה, בסו״ה ונהר שהוא בינה יוצא מעדן שהוא חכמה, וכל היציאה היתה להשקות את הגן היינו מלכות שנקראת גן, כי לולא יציאת הנהר לחוץ מעדן לא היתה מלכות מוכשרת לקבל שום מוחין ומכש״כ שלא היתה באה לגמר תקונה.
והנה אין הארת חכמה נמשכת ונגלית בשום פרצוף מן א״א עד הנוקבא דאצילות כי בנוקבא לבדה מתגלית חכמה ואין ז״א יכול להאיר בהארת חכמה זולת בעת הזווג עם הנוקבא, בסו״ה אשת חיל עטרת בעלה. ובסו"ה ואת עלית על כלנה כי בה מתגלה הארת חכמה, וזה שאמרו חז״ל בת תחלה היינו מלכות שנעשית לתחלה וראשית, סימן יפה לבנים כי גם ז״א מאיר על ידה בהארת חכמה.
והיינו דמפרש בגמרא איכא דאמרי דמרביא לאחאה כי הארת חכמה נקראת גדלות וו' קצות של זעיר אנפין שהם נקראים אחים אל מלכות, גדלים על ידה. ואיכא דאמרי דלא שלטא ביה עינא בישא כי אור הזכר מאיר מלמעלה למטה בבחינת ג״ר ואור נקבה מושפע מלמטה למעלה בבחינת ו״ק, ועינים ה״ס חכמה ואם ז״א היה מאיר בהארת חכמה בלי זווג עם המלכות היתה הארתו מתפשטת מלמעלה למטה כטבע הזכר והיתה החכמה מגיעה אל החיצונים שזוהי שליטת עין רע, כמו שהיה בשבירת הכלים וחטא אדה״ר, וע״י התקון של בת תחלה גם הזכר אינו מאיר רק כטבע הבת מלמטה למעלה. ואין שום שליטה לעין רע. ונודע שאין אור נמשך מא״ס ב״ה אלא ע״י זווג דהכאה מאור העליון שה״ס ע״ס דאו״י שנקראים הוי״ה, על המסך שבכלי מלכות המעלה ע״ס דאו״ח ממטה למעלה הנקראים אדנ״י ומלבישים את עשר הספירות של אור הישר, ואח״ז מתרחב כלי המלכות ומתפשט מלמעלה למטה, שבזה נתלבשו האורות בכלים דהיינו בתוך אור חוזר ההוא, וזה אמרו ואיהי י׳ מן אדנ״י היינו המסך שבכלי מלכות, מרגלית יקרא כלילא מכל גוונין כי ע״י הזווג דהכאה נכללה מכל ע״ס של אור הישר המאיר במלכות.
וזה אמרו (באות רי״ד) דאת י׳ מן הוי״ה לא תפיס וכו', כי ע״ס דאור ישר בלי אור חוזר הם אור בלי כלי והם לא משתנים כלל כי כל השינויים והגוונים הם מן האור החוזר שהוא הכלי. וזה אמרו ואת י׳ מן אדנ״י איהו ספיר וכו' המאירה בכל הגוונים שהם הספירות שנכללו בה ע״י אור חוזר העולה ממנה ממטה למעלה, שהוא ראש המדרגה ומתפשטות ממעלה למטה, בתוך סוף של המדרגה, הן מספירות הימין המאירים ברחמים והן מן הספירות שבקו השמאל.