פירוש הסולם
ריג)
פתח ואמר, זרקא מקף שופר הולך סגולתא. פתח ר"ש ואמר, כלומר, שעם כל המתבאר עד הנה, נגלה מה שאמר ר"ש לעיל, זרקאמקף שופר הולך סגולתא. כי
זרקא פירושו שזרקינן לה להנוקבא לאתר דאתנטילת, שה"ס עי"מ דאחורים, מטרם שבנו אותה או"א. כנ"ל.
מקף שופר, היינו המשכת עי"מ דפנים ע"י שמעלים אותה לאמא הנקראת שופר, כי מקף הוא לשון סמיכות, כמו אין מקיפין בבועי, (חולין מו:) שופר הוא אמא כנודע. שענין הזה, ה"ס הכתוב ויבן ה' אלקים את הצלע וגו'.
הולך סגולתא, ה"ס גילוי אור החסדים שבקו ימין דנוקבא, כנ"ל כי אלו המוחין דפנים הולכים ומגלים הסגולתא דטעמים בכל שלמותה.
בחשאי, שכינתא תתאה וכו'
וקולה לא ישמע, (באות רי"א) הזווג הזה של
הולך סגולתא הנ"ל נעשה בחשאי, שבשכינתא תתאה נאמר וקולה לא ישמע. והפירוש שבחשאי מבואר לעיל
בהקדמת הזהר דף קס"ז ד"ה תו מן המדבר. עש"ה. ואין להאריך כאן.
נקודת ימין הוי"ה מֶלך, נקודת שמאל הוי"ה מָלך, נקודה אמצעי הויה ימלוך. פתח שוב, ר"ש ואמר, נקודת ימין, שה"ס נקודת החלם וקו החסד, הוא הויה מֶלך, נקודת שמאל, שה"ס שורק, או שבא, וקו הגבורה הוא חויה מָלך. נקודה אמצעית שה"ס נקודת חירק, וקו המכריע, הוא הויה ימלוך.
פירוש עתה מבאר ג' הקוין בסוד הזמן שהוא עבר עתיד הוה. ואומר שהימין בהויה מֶלך עם סגול, שפירושו הוה. כי הארת הימין הוא המקום שאמרו בו להאריך דהיינו להמשיכו למטה לעוה"ז. וע"כ מרומז במלך עם סגול שהוא הוה, כי אין הגשמיים נוגעים לא בעבר ולא בעתיד זולת ברגע ההוה בלבד. והשמאל, שהוא המקום שאמרו בו לקצר, כי הארתו סתום ואינו מגיע למטה לעוה"ז, מרומז במָלך עם נקודת קמץ, שפירוש שמלך בעבר, ואין התחתונים יכולים לנגוע בעבר, וע"כ צריכים לקצר. ונקודה האמצעית, שה"ס קו המכריע ה"ס ימלוך בעתיד שה"ס בינוני, והוא מובטח להגיע לעוה"ז בגמר התיקון.
רביע לסלקא קלא, תביר לתברא קלא, שלשלת אחיד בתרויהו כשלשלאה, ואיהו כגוונא דרביע דמאריך ביה תיבה ואיהו נקודה חדא כגוונא דחלם (כצ"ל בתק"ח) הרביעי שבטעמים הוא להעלות הקול, התביר שבטעמים הוא להנמיך הקול, השלשלת שבטעמים נאחז בב' הקוין כמו השלשלת ומיחדם זב"ז. כנ"ל, ואז הוא ממשיך הארתם למטה כמו הרביעי דטעמים שמאריכים עמו הנגינה בהתיבה, והוא נקודה אחת כמו החולם. כלומר שהשלשלת בהיותו מייחד ב' הקוין זה בזה, אז הוא ממשיך ממעלה למטה לעוה"ז את הארת הרביעי דטעמים שה"ס הגילוי של הארת החסדים שבקו ימין.
לית נקודה דלית לה כגוונא דילה בטעמי, סגול לגבי סגולתא. שבא לקבל זקף גדול, (באות רי"ב) אין לך נקודה בנקודות, שאין לה כנגדה כבחינתה בהטעמים, כי כנגד הסגול שבנקודות הוא הסגולתא בטעמים, וכנגד נקודת השוא יש כנגדה זקף גדול בטעמים
כלהו תשכח לון נקודי כגוונא דטעמי, למאן דידע רזין סתימין (באות ריב) ובכולן תמצא כן, נקודות כנגד הטעמים, לכל היודע סודות הסתומים, משמיענו בזה, שיש יחסים שונים בהשואה של הנקודות כלפי הטעמים, ע"כ לא יוכל כל אדם להשוותן זולת היודע סודות הנסתרות.
