זהר

ריב) אתוון זעירין, אינון עשרין ותרין אתוון, דאינון בעלמא תתאה, דאינון אל ברוך גדול דעה וכו', ולא אית בין תיבה לתיבה, רווחא אחרא, אלא את רשימא בכל תיבה ותיבה. ובעלמא עלאה, אית רווחא, וסטרין קדושין, בין את לאת. ודא איהו, תושבחתא על תושבחתא, דאתוון עלאין דיומא שביעאה, קא משבח ואמר למלכא עלאה יוצר בראשית.

פירוש הסולם

ריב) אתוון זעירין וכו': אותיות קטנות, הן כ"ב אותיות של עולם התחתון, שהוא מלכות, שהם, אל ברוך גדול דעה וכו'. ולא יש בין תיבה לתיבה ריוח אחר רק אות אחת מכ"ב אותיות רשומה בכל תיבה ותיבה. דהיינו אל ברוך גדול וכו'. ובעולם העליון, בינה, יש ריוח וצדדים קדושים בין אות לאות. (כנ"ל תרומה אות ק"ד). כי בא' יש חמשה תיבות, דהיינו אל אדון על כל המעשים. ובב' יש חמשה תיבות, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה, ובג' יש ארבע תיבות, גדלו וטובו מלא עולם וכו' כמ"ש שם. וזהו שבח על התשבחות, שאותיות עליונות של יום השביעי שהוא בינה משבח ואומר למלך העליון יוצר בראשית. שהוא חכמה. (כמ"ש לעיל אות קפ"ב עש"ה) דהיינו נקודה עלאה.