זהר

ריב) כד סליקו תרין, ונפקו לקדמות חד, מקבלין ליה בין תרין דרועין. תרין נחתי לתתא תרין אינון, חד בינייהו. תרין אלין מותבא דנביאי ינקין בהו.חד בינייהו, חבורא איהו דכלא, איהו נטיל מכלא.

פירוש הסולם

ריב) כד סליקו תרין וכו': כשעולים ויוצאים שני הקוין חו"ב לקראת קו האחד האמצעי הם מקבלים אותו בין שתי הזרועות, שהם חסד וגבורה, שמחמת קבלתם את קו האמצעי ירדו חו"ב ונעשו חסד וגבורה, כי נסתלקו מהם הג"ר דג"ר. אמנם עוד המלכות אינה יכולה לקבל חכמה מהם, כי שם שליטת אור החסדים והחכמה מכוסה שמה. עד שהשנים שהם חו"ג, יורדים למטה, דהיינו שנעשים נצח והוד, הם שנים, עיקר המוחין הם שנים ימין ושמאל, שנעשים לנצח והוד, ואחד ביניהם, כלומר שצריכים בהכרח לקו האמצעי שיכריע ביניהם והוא יסוד. כי המכריע בין חו"ג נקרא ת"ת, והמכריע בין נו"ה נקרא יסוד. ומבאר דבריו, שנים הללו, שירדו למטה, הם מושב שהנביאים יונקים מהם, דהיינו נצח והוד, אחד שביניהם, שהוא יסוד, הוא המתחבר בכל, הן בקו ימין והן בקו שמאל, הוא לוקח מכולם, הן חכמה והן חסדים, כי להיותו קו האמצעי המקיים הארתם ע"כ מקבל הארתם גם לעצמו. כי זה הכלל, כל האורות שהתחתון גורם להתקיים בעליונים זוכה בהם בשלמותו גם הוא.