זהר

ריב) רבי אלעזר ורבי ייסא, הוו יתבי ליליא חד, ועסקי באורייתא. אמר רבי אלעזר, תא חזי, בשעתא דקודשא בריך הוא, זמין לאחייא מתייא, כל אינון נשמתין דיתערון קמיה, כלהו קיימין, דיוקנין דיוקנין קמיה, בההוא דיוקנא ממש, דהוו בהאי עלמא, ונחית לון קודשא בריך הוא, ויקרי לון בשמהן, כמה דאת אמר לכלם בשם יקרא. וכל נשמתא תיעול לדוכתה, ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי, וכדין יהא עלמא שלים, ועל ההוא זמנא כתיב, וחרפת עמו יסיר וגו', מאי וחרפת עמו יסיר. דא יצר הרע, דאחשיך אנפי בריין, ושליט בהו.

פירוש הסולם

ריב) ר' אלעזר ור' ייסא וכו': ר"א ור"י, היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה. אמר ר' אלעזר, בוא וראה, בשעה שעתיד הקב"ה להחיות המתים, כל אלו הנשמות שיתעוררו לפניו, תהיינה עומדות כולן לפניו צורות צורות, באותה הצורה ממש שהיו בעולם הזה ויוריד אותן הקב"ה אל הגופים שלהם, ויקרא אותן בשמות, כמו שאתה אומר, ​לכלם בשם יקרא. וכל נשמה תכנס למקומה בגוף, ויקומו לתחיה בעולם כראוי, ואז יהיה העולם שלם. ועל אותו זמן כתוב. ​וחרפת עמו יסיר וגו', מהו וחרפת עמו יסיר, זהו יצר הרע, שיסיר מן העולם, המחשיך פניהם של הבריות ושולט בהם.