זהר

ריב) וכד אסתחאן בחוורא, משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא, הוי לטב על ישראל. ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הה״ד ראה ראיתי. ראה: לאוטבא לון. ראיתי: לנקמא לון, מדעקין לון, ובגין כך כתיב, עורה למה תישן יי׳ הקיצה אל תזנח לנצח. עורה, והקיצה, תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין.

פירוש הסולם

ריב) וכד אסתחאן בחוורא וכו׳: וכשמתרחצים בלבן, נמצאים כולם להשגיח לכל בעלי האמת להיטיב לעולם בשבילם. וכל ההשגחה של הלבן ההוא, הוא לטוב על ישראל. ומשגיח בהאדום שבעין, לנקום במי שמיצר לישראל. ז״ש ראה ראיתי. ראה, כדי להיטיב לישראל. ראיתי, כדי לנקום בשבילם לאותם שמצירים להם, לישראל. ומשום זה כתוב, עורה למה תישן ה׳ הקיצה אל תזנח לנצח. עורה והקיצה, הם ב׳ השגחות, ב׳ פקיחות העינים, ב׳ מיני טוב, רחמים ונקמות.
פירוש. כבר נתבאר שהג״ר דחכמה מסתלקים מעינים ואין בהם אלא ז׳ ספירות תחתונות שהן חג״ת נהי״מ. וע״כ אינו יוצא מאלו הגוונים רק שבעה שבעה, כנגד ז״ת. ועיקר כח הראיה הוא בשחור שבעין, שה״ס מלכות, וז״ש ז׳ עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא, כי ז׳ ספירות שלה נק׳ ז׳ עינים. הה״ד על אבן אחת שבעה עינים. כי המלכות נקראת אבן, שה״ס השחור שבעין, וז״ס שלה הן ז׳ עינים.
וז״ס דקו שמאל שבעין, נקראים שבעה רצים, שה״ס והחיות רצוא ושוב, כי השמאל רץ לגלות החכמה, וע״י הקו האמצעי הוא שב לחסדים. וז״ש מסומקא נפקין שבעה רהיטין, כי ז׳ ספירות של השמאל נקראות ז׳ רצים. דסמכין לסטר שמאלא, שהם מחזיקים צד השמאל, כי להיותם בחינת ז״ת ומחוסרי ג״ר דשמאל, ע״כ נחשבים רק למחזיקים את השמאל. וז״ש ומתלהטין באשא דלסטר צפון, שעם גילוים נגלים דינים קשים מצד צפון, שהוא שמאל, לנקום ברשעים הרוצים להמשיך משם חכמה ממעלה למטה. וז״ש, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה אורחין דחייביא. דהיינו לענוש בדינים קשים את הרשעים שדרכם להמשיך החכמה ממעלה למטה. הה״ד שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. שהם משוטטים לגלות את הרשעים, ולהענישם (כנ״ל פקודי אות שע״ו).
והקו האמצעי ה״ס גוון ירוק, ויוצאים ממנו ז׳ אורות שהם חג״ת נהי״מ שבו, והם ממשיכים קו הימין שה״ס חסדים ומיחדים הימין והשמאל זה בזה. וז"ש, מירוקא נפקין שבעה טהירין דסחראן לסטר דרומא, שהם מסבבים וממשיכים צד דרום שה״ס קו הימין. ומיחד אותו עם השמאל. ולהיותו כלול מימין ומשמאל, ע״כ, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב ובין ביש, כי מצד הימין הוא מגלה מעשים טובים של האדם ונותן שכר טוב לצדיקים. ומצד שמאל הכלול בו, מגלה מעשים רעים שעושים הרשעים ונפרע מהם. דכתיב, כי עיניו על דרכי איש וגו׳. וז״ש, וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא וכו' לאוטבא עלמא, כי בעת שעיני ז״א ממשיכים הלבן מעינא פקיחא דא"א, שולט הלבן שכולו רק להטיב. וז״ש, וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, כי הוא כולו טוב. ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, ובאדום הוא משגיח כדי לנקום באותם המצירים לישראל. ונמצא שיש שתי השגחות. ע״ז אומר, עורה והקיצה וכו' שבהשגחה שבימין נאמר עורה. ושבשמאל נאמר הקיצה.