פירוש הסולם
ריא)
ת"ח, בכל אתר, כל אינון פלחי שמשא, אקרון עובדין לבעל, ואינון דפלחין לסיהרא אקרון עובדי אשרה: בוא וראה, כל אלו העובדים לחמה, נקראים בכל מקום עובדי הבעל, וכל אלו העובדים ללבנה נקראים עובדי אשרה.
ועל דא לבעל ולאשרה, ואשרה אתקרי על שום בעלה, אשר, וע"כ כתוב לבעל ולאשרה, אשר בעל הוא חמה שהוא הזכר, ואשרה היא לבנה, שהיא הנוקבא, ונקראת
אשרה, על שם בעלה שנקרא
אשר. אי הכי אמאי אתעבר שמא דא, אלא אשרה על שום דכתיב באשרי כי אשרוני בנות: שואל א"כ שהיא נקראת על שם בעלה,
אשר, למה ניטל מהנוקבא שם זה, כי לא מצאנו שהנוקבא דקדושה תהיה נקראת אשרה. ואומר, אלא שהיא נקראת אשרה של שם הכתוב באשרי כי אשרוני בנות, דהיינו על שם, שאחרים מאשרים ומשבחים אותה. כי עליה נאמר
יפה נוף משוש כל הארץ וגו',
דלא אשרוה שאר עמין, וקיימא אחרא תחותה. ולא אשרו אותה שאר האומות והעמידו אשרה אחרת של ע"ז תחתיה.
ולא עוד אלא דכתיב כל מכבדיה הזילוה, ולא עוד אלא שזלזלו בה, שכתוב
כל מכבדיה הזילוה.
ובג"כ אתעבר שמא דא, ובשביל זה, ניטל ממנה שם הזה, כי אינם עוד מאשרים אותה.
ובגין דלא יתתקפון אינון שאר עמין דעבדי עבודת כוכבים ומזלות קרינן לה מזבח, דאיהו מאדמה. (כצ"ל) וכדי שלא יתחזקו שאר האומות, העובדים עכו"ם, קוראים אותה מזבח, שהוא נעשה מאדמה. פירוש,
מזבח, הוא השם הניתן לה תחת השם,
אשרה, שהוא נעשה מאדמה, שה"ס הבינה הנקראת אדמה, מלשון ארץ אדום הרומז על בינה, כנודע. ועל ידי המיתוק הזה דבינה מקבלת מוחין דפב"פ, המבטל את הכחות של האומות עובדי ע"ז.
דכתיב מזבח אדמה וגו', כמ"ש
מזבח אדמה תעשה לי
בגיני כך עפר מן האדמה, בשביל זה נאמר ג"כ באדם הראשון וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. אשר עפר הוא שם המלכות, האדמה ה"ס בינה כנ"ל, ועל ידי המיתוק של עפר באדמה, זכה לקבל המוחי דנשמת חיים, כמ"ש לפנינו.