זהר

ריא) ויבא יעקב מן השדה בערב. ויבא יעקב, דא תפארת קדישא, מההוא שדה דנקיט כל ברכאן, דכתיב ביה אשר ברכו יי'. בערב, אמאי בערב, אלא בערב, דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. בזמנא דאתער יצחק אבוי לגבי האי שדה, ונקיט ליה, דהא יצחק לא אתער לגבי האי שדה, כיון דאסתלק יעקב מתמן בערב, שביק האי שדה ליצחק אבוי, ואיהו סליק בההוא זמנא לגבי עילא.

פירוש הסולם

ריא) ​ויבא יעקב מן השדה בערב: ויבא יעקב, זהו תפארת הקדוש, שהוא ז"א, שבא משדה ההוא שתופש כל הברכות, שכתוב בו, ​אשר ברכו ה'. דהיינו הנוקבא דז"א. בערב למה כתוב בערב, ומשיב, אלא בערב, כמ"ש ​ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. דהיינו, בעת שהנוקבא מקבלת מהארת שמאל בלי ימין, שאז ה"ס חכמה בלי חסדים, שגורם בה חשך. ונקראת ערב, שהוא הזמן שיצחק אביו נתעורר לשדה הזה ואוחז אותו. כי יצחק אינו מתעורר לשדה הזה, כיון שהוא שייך ליעקב, שה"ס ז"א. אלא אחר שנסתלק יעקב משם בערב, מחמת שפנה היום, שה"ס חסדים כנ"ל ונעשה חשך. הניח אז את שדה הזה ליצחק אביו, שה"ס קו השמאל, ויעקב עולה באותו הזמן, למעלה, לבינה, בסוד מ"ן.