זהר

ריא) תא חזי, אמר ליה קב"ה לאברהם, זעקת סדום ועמורה כי רבה, דהא סליקת קדמי, מה דאינון עבדין לכל עלמא, דכל עלמא מנעי רגלייהו דלא למיעל בסדום ועמורה. דכתיב פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו. פרץ נחל מעם גר: פרצה הוה פריץ נחל, לאינון בני עלמא דעאלו לתמן, דכלהו, דחמאן למאן דהוו יהבי, למיכל ולמשתי לבר נש אחרא, שדיין ליה בעומקא דנהרא, ואיהו דנטיל ליה הכי נמי.

פירוש הסולם

ריא) ת"ח א"ל קב"ה וכו': בוא וראה אמר הקב"ה לאברהם ​זעקת סדום ועמורה כי רבה, כי עלה לפני מה שהם עושים לכל העולם. כי כל העולם מונעים את רגליהם מלכנס בסדום ועמורה, שכתוב ​פרץ נחל מעם גר הנשכחים וגו'. פרץ נחל מעם גר פירושו, פרצה היה פורץ הנחל שהוא סדום, לאלו בני העולם שנכנסו שם. שכולם, אם ראו למי, שהיה נותן לאכול ולשתות לאדם אחר, השליכו אותו בעומק הנהר, וכן השליכו את האדם שקיבל ממנו האכילה ושתיה.