זהר

ריא) אדהכי שמעו שירתא דימא, בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא, כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יי׳ ימלוך לעולם ועד. חמו ד׳ דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה מנייהו, אתער קלא ואמר, כה אמר יי׳ זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו׳. שאט ברקיעא ואגניז, קם אחרא אבתריה ואמר, והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו׳. סיים ושאט ברקיעא ואגניז.

פירוש הסולם

ריא) אדהכי שמעו שירתא וכו׳: בתוך כך שמעו שירת הים בקול נעימות, שלא שמעו מיום שנבראו קול נעימת שירה, כאותה הנעימות שהיו אומרים. וכשגמרו, ה׳ ימלוך לעולם ועד, ראו ד׳ צורות אנשים ברקיע, ואחד מהם גדול ועליון מכולם. ואותו גדול ועליון מכולם עורר קול ואמר, כה אמר ה׳ זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. עף ברקיע ונגנז. קם אחר אחריו, ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. גמר ועף ברקיע ונגנז.