זהר

ריא) ובר״ח, חדתותא דסיהרא, אנן מקריבין פרים בני בקר שנים. דהא מסטרא דפרה אדומה תמימה אתו, ואינון לעילא, לאשלמא פגימו דיליה ולמיהב לה שפע על חד תרין, מההוא אתר דאקרי עולה. ואתוסף בההוא זמנא נהירו לסיהרא, איל אחד לקרבא לה, אילו דיצחק, שמאלו תחת לראשי.

פירוש מעלות הסולם

ריא) ובר״ח חדתותא דסיהרא וכו׳: ובראש חדש שהלבנה היא בחידושה אנו מקריבים פרים בני בקר שנים, כי מצדה של פרה אדומה תמימה הם באים, והם למעלה בישסו"ת להשלים פגם של הלבנה ולתת לה שפע כפולה על אחד שנים מאותו מקום שנקרא עולה ונוסף אור אל הלבנה שהוא מלכות בעת ההיא ומקריבים איל אחד אילו של יצחק בסוד שמאלו תחת לראשי.
פירוש, כי בר״ח בעת שמקריבים שעיר ראש חודש לכפר על מיעוט הלבנה נאמר בה היא העולה, שהיא עולה מרגליו של ז״א שנאמר בה והארץ שהיא מלכות הדום רגלי, ועולה להיות כסא לבינה ביחד עם ז״א שנקרא שמים, ואז השמים כסאי כי שמים היינו ז״א וכסאי שהיא מלכות נעשים כסא לבינה, כי ע״י שעיר ר״ח ממשיכים אל המלכות חכמה וחסדים, ועולה למחזה ולמעלה דז"א, בסוד שני המאורות הגדולים, אמנם אין תקון זה מועיל רק בשעת הקרבת הקרבן ואינו נשלם רק בגמר התקון. ועיין בזהר פנחס בסולם מאמר הביאו עלי כפרה.