זהר

רטז) ולזמנין קריב יחיד כשבה, לקביל כנסת ישראל וכלהו שאר מצות. אלא בע״ז דצבור, מקרבין פר לעולה, ושעיר לחטאת. וההוא חטאת חסר איהו, בלא אל״ף. בגין דאיהו גריעות סגיאה, דהא חטאת לישנא דגריעא הוא, דכתיב והייתי אני ובני שלמה חטאים. וכל חד עז בת שנתו מסטרא דשמאלא. וההוא פר דורון לעילא, איהו לצדיק, דאפרידו ההוא ארון, מההוא ברית. ושעיר לחטאת, לקבל כנסת ישראל, דמנעו מנה ברכאן. ועכ״ד יחיד כד חב בכלהו מצות ל״ת דאית בהו כרת, שעירת עזים בעי לקרבא לכתחלה, אלא כד לית ליה דיקריב כשבה.

פירוש מעלות הסולם

רטז) ולזמנין קריב יחיד וכו': ולפעמים היחיד מקריב כשבה, נגד כנסת ישראל, וכל שאר המצות. אלא בע״ז של צבור מקריבים פר לעולה ושעיר לחטאת. ואותו חטאת הוא כתוב חסר בלי אל״ף משום שהוא חסרון גדול, כי חטאת הוא לשון גרעון הוא, שכתוב והייתי אני בני שלמה חטאים. וכל אחד מביא עז בן שנתו, שהוא מצד השמאל. ואותו הפר הוא מתנה למעלה אל הצדיק שהוא יסוד, שהבדילו אותו הארון שהוא מלכות מברית ההוא שהוא יסוד. ושעיר לחטאת, נגד כנסת ישראל שמנעו ממנה ברכות. ועכ״ז כשיחיד חטא בכל מצות לא תעשה שיש בה כרת הוא צריך לכתחלה להקריב שעירת עזים, אלא כשאין לו יקריב כשבה.