זהר

רטו) א״ל, אי מלה חדתא ידעת, דאנא ערטירא בה. א״ל אימא. אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. ב״נ יהיב קלא בחקלא, או באתר אחרא, והדרא קלא אחרא, ולא ידיע. א״ל, אי חסידא קדישא, על מלה דא, כמה קלין אתערו, וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא, וכד נחת רב מתיבתא, אמר, הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא, ורזא יקירא איהי.

פירוש הסולם

רטו) א״ל אי מלה וכו׳: א״ל, אם אתה יודע דבר חדש שאני עירום ממנו. א״ל אמור. אמר לו, קול החוזר אני רוצה לדעת. אדם הנותן קול בשדה או במקום אחר, וחוזר קול אחר אחריו, ולא ידוע מאין הוא בא. אמר לו, אהה חסיד קדוש, על דבר זה כמה קולות נתעוררו, וכמה דקדוקים היו לפני ראש הישיבה. וכשירד ראש הישיבה, אמר, כך העמידו הדבר במתיבתא דרקיע, והוא סוד יקר.