זהר

רח) י' אתקרי עולם קטן, ו' עולם ארוך, וכל מאן דבעי למשאל שאלתין, לגבי עולם ארוך צריך לארכא ביה וכל מאן דשאיל בעולם קצר צריך לקצרא. ועל דא אוקמוה במקום שאמרו לקצר אין אדם רשאי להאריך.

פירוש הסולם

רח) י' אתקרי עולם קטן, ו' עולם ארוך, וכל מאן דבעי למשאל שאלתוי, לגבי עולם ארוך צריך לארכא ביה, וכו' לקצרא ביה: הי' של שם הויה, שה"ס המלכות שעלתה לתגא על ראשו דז"א, כנ"ל, היא נבחנת לעולם קטן. הו' דהויה שהוא ת"ת, נבחן לעולם ארוך. וכל הרוצה לבקש על משאלותיו, אל עולם הארוך, הוא צריך להאריך בתפלתו, וכל מי שמתפלל אל עולם הקצר, צריך לקצר בתפלתו. ועל דא אוקמוה, במקום שאמרו לקצר אין אדם רשאי להאריך, וע"כ בארוה, במקום שאמרו לקצר, דהיינו בי', אינו רשאי להאריך. לקצר בצלותין, אל נא רפא נא לה, בנקודת י'. לקצר בתפלה, היא כמשה שהתפלל תפלה קצרה, אל נא רפא נא לה, כי תפלתו היה בנקודת י' דהויה, שה"ס עולם קצר.
פירוש, כי הי' דהויה, שה"ס המלכות שעלתה לתגא על רישיה, נבנית כולה מקו שמאל של הז"א מסוד נקודת השורק, (כנ"ל דף נ"ב ד"ה שמאלא) ואין אור החכמה שבי' הזאת יכולה להאיר בה מחוסר התלבשות בחסדים, לפיכך נבחנת י' זו שהוא עולם קצר, כי אור חכמה שבה קצר מלהתפשט למטה. וסוד ו' דהויה, שה"ס תפארת, ה"ס קו המכריע בין ב' הקוין ימין ושמאל, ומלבישם זה בזה, ומקיים הארת שניהם וקו ימין מאיר ממעלה למטה והקו שמאל ממטה למעלה, (כנ"ל דף ס' ד"ה מחלוקת) ולפיכך נבחנת הו' לעולם ארוך, כי הארתו מתפשט לתחתונים, וזה הרמז שהי' קצרת רגל והו' יש לה רגל ארוך, ומביא ראיה לדבר מב' התפלות של משה, שתפלה האחת היתה קצרה מאד, דהיינו אל נא רפא נא לה, והשניה היתה ארוכה מאד, דהיינו שנמשכה ארבעים יום וארבעים לילה. וז"ש לקצר בצלותין, אל נא רפא נא לה, בנקודת י', כי ע"כ קיצר משה כל כך בתפלתו, משום שתפלתו היתה בנקודת הי', דהיינו המלכות בסוד תגא על ראשו, כנ"ל, שהוא בסוד שמאל מטרם הכרעת הו' וע"כ קיצר משה בתפלתו, כי אין החכמה מתפשטת בסוד הי' מטרם שנכללת בו' דהויה. כמבואר, והוא האריך רק באות ו' דהויה כמו שיתבאר להלן בדיבור הסמוך.