זהר

רח) ברחימו דיליה קרא לה בת, לא ספיק ליה דא וקרא לה אחות, לא ספיק ליה דא, קרא לה אם בשום אמיה, לא ספיק ליה דא, קרא לה בשמיה, דכתיב והחכמה מאין תמצא, חכמה ודאי. ועל דא, עלמא עלאה אמרת לגבה, המעט קחתך את אישי, דכל רחימו דיליה אתמשך לך לגבך וע"ד. בשעשועא ורחימו אימא לגבי ברתא.

פירוש הסולם

רח) ברחימו דיליה קרא וכו': באהבתו קרא אותה בת. לא הספיק לו זה עד שקראה אחות. לא הספיק לו זה וקראה אם, בשם אמו. לא הספיק לו זה, וקרא אותה בשמו, שכתוב בה והחכמה מאין תמצא, חכמה, קרא אותה ודאי. פירוש שהשפיע לה בסוד ד' אותיות הוי"ה: תחילה מה"ת שנקראת בת. ואח"כ מן ו' דהוי"ה, שנק' אח, והנוקבא נקראת מבחינתו בשם אחות. ואח"כ מן ה' ראשונה דהוי"ה שנקראת אמא. ואח"כ מן י' דהוי"ה שנקראת חכמה.
ועל דא עלמא וכו': ועל כן, אמרה לה עולם העליון, שהוא בינה דהיינו אמא, המעט קחתך את אישי, שהוא חכמה, דהיינו אבא, כי כל אהבתו נמשכה לך, וע"כ, בשעשוע ואהבה אמרה אמא אל הבת.