זהר

רז) לבתר, כיון דנחתי, מתפרשן דא לסטרא דא, ודא לסטרא דא, וקב"ה מזווג לון לבתר. ולא אתייהיב זווגא לאחרא, אלא לקב"ה בלחודוי, דאיהו ידע זווגא דלהון לחברא לון, כדקא יאות.

פירוש הסולם

רז) לבתר כיון וכו': אח"כ, כיון שיורדים לעולם הם נפרדות זה מזה, הזכר מהנקבה, זה פונה לעברו וזה פונה לעברו. והקב"ה מזווג אותם לאחר כך. ולא ניתן מפתח הזווג לאחר אלא להקב"ה בלבדו, שרק הוא יודע זווגם לחבר אותם כראוי. דהיינו, שיהיו זכר ונקבה מנשמה אחת.