זהר

רו) בההוא זמנא מה דהות נשמתא מהדקא בין רגלין, הה״ד ותגל מרגלותיו ותשכב, דאתחזרת ללבא, דאיהי כגוונא דירושלם. בההוא זמנא הלב רואה, הה״ד ולא יכנף עוד מוריך, והיו עיניך ראות את מוריך.

פירוש מעלות הסולם

רו) בההוא זמנא וכו׳: בעת ההיא של הגאולה, מה שהיתה הנשמה נדחקת בין הרגלים, זהו שכתוב ותגל מרגלותיו ותשכב, שפירושו של ותגל הוא לשון גלות. ובעת הגאולה היא חוזרת אל הלב, שהוא כעין ירושלים שהיא לב העולם, (זהר פרשת תשא אות צ״ט) בעת ההיא הלב רואה, שמאירה בחכמה הנקראת ראיה. זהו שכתוב ולא יכנף עוד מורך והיו עיניך רואות את מורך.
פירוש: אע״פ שבעת הזווג היא בקבלת חסדים לבד מכוסים מחכמה שזה נקרא כנפים, המכסים על הארת החכמה שבמלכות, אמנם אחר הזווג שנתמלאה באור החסדים, אז הארת החכמה שבה נכללת ומתלבשת באור החסדים ומאירה בכל השלימות הן בחכמה והן בחסדים, ולכן נאמר אז ולא יכנף עוד מורך וגו'.