זהר

רה) ובודאי האי אבנא היא בניינא דכל עלמין ובגין דא אבן שלמה וצדק יהיה לך. איהי מדה בין כל ספירה וספירה, דכל ספירה בה סליקת לעשר, שיעור דילה ו' ובה אתעבידת אמה, עשר אמות אורך, בין כל ספירה וספירה, ורזא דמלה, עשר אמות אורך הקרש, ובין כלא מאה איהי י' בין פרק ופרק ויוד עשר זמנין, סלקא למאה והפוכא דמאה, אמה.

פירוש הסולם

רה) ובודאי האי אבנא היא בניינא דכל עלמין, ובגין דא אתמר אבן וגו', איהי מדה בין כל ספירה וספירה דכל ספירה בה סליקת ליוד, שיעור דילה ו': ובודאי אבן הזו, דהיינו המלכות שה"ס הנוקבא, היא הבנין של כל העולמות, ובשביל זה נאמר עליה, ​אבן שלמה וצדק יהיה לך, היא מדה בין כל ספירה וספירה, וכל ספירה עולית עמה להיות יוד ספירות. שיעור שלה היא ו'. פירוש כי אין אור נמשך מא"ס ב"ה אלא על ידי זווג דהכאה מאור העליון על המסך שבכלי המלכות (כנ"ל בפלחה"ק אות י"ד) ומטעם זה נבחנת הנוקבא שהיא בנין כל העולמות, כי זולת המסך שנתקן בה היו העולמות תהו ובהו: והיא בחינת הסיום של כל הארה, כי אחר שההארה מתפשטת בע"ס מלמעלה למטה עד בחינתה, המצומצמת מלקבל אור, נמצאת מפסקת ההארה ומסיימתה. הרי שהמלכות נעשית מדה בין כל ספירה וספירה, שהיא מסיימת הארת כל ספירה ומבדלת ע"כ בין ספירה לספירה. והיא ספירה עשירית שבכל ספירה. שיעור דילה ו', השיעור שהמלכות מודדת בכל ספירה על ידי זווג דהכאה שעל ה' בחינות המסך שלה, ה"ס ו', כלומר שממשכת אור כמדת ו' דשם הויה שה"ס ז"א. שיעור סובב על עצם אור הנמדד. מדה היא גבול בלבד.
ובה אתעבידת אמה יוד אמות אורך בין כל ספירה וספירה. ורזא דמלה ​עשר אמות אורך הקרש, ובין כלא מאה: על ידה נעשית כל אמה יוד אמות אורך בין כל ספירה וספירה, וסוד הדבר, עשר אמות אורך הקרש. ובין הכל היא עושית מאה ספירות. איהי יוד בין פרק ופרק, עשר זמנין יוד, סלקא למאה, היא יוד בין ספירה לספירה, עשר פעם יוד עולה מאה. פירוש, כי אין לך מדרגה שלא תהינה בה ע"ס, והע"ס הן כלולות זו מזו, וא"כ יש בכל מדרגה מאה ספירות, וכל ספירה אינה נבדלת מחברתה רק ע"י כח הסיום של המלכות כנ"ל, הרי שיש בהכרח בכל מדרגה מאה בחינות מלכיות. והפוכא דמאה, אמה, כשתהפוך אותיות מאה, יהיו לאותיות אמה. שזה יורה שכל מאה בחינות גבולים הללו, הם רק מסוד אמה האחת, שהוא מלכות.