זהר

רה) ר' יצחק אמר, אמרו ישראל קמי קב״ה, בעוד דנפשי בי, אויתיך בלילה. מאי טעמא בלילה, אלא בגין דהאי נפש בהאי שעתא, אצטריך לחמדא לך. אף רוחי בקרבי אשחרך, כד אתער בי רוחא קדישא, אשחרך באתערותא למעבד רעותך. כי כאשר משפטיך לארץ. בזמנא דמשפט נחית בארעא, לבשמא עלמא, כדין צדק למדו יושבי תבל. כלומר יכלין למסבל דינא דצדק, ולא ישתצי עלמא מניה. אימתי צדק למדו יושבי תבל, כאשר משפטיך לארץ. רבי חזקיה אמר, נפשי אויתיך בלילה, דא כנסת ישראל. אף רוחי בקרבי אשחרך, דא קב״ה.

פירוש הסולם

רה) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, אמרו ישראל לפני הקב״ה, בעוד שנפשי בי אויתיך בלילה. מהו הטעם, בלילה. אלא משום שהנפש בשעה ההיא צריכה לחמוד אותך, אף רוחי בקרבי אשחרך, היינו, כשנתעורר בי הרוח הקדוש אשחרך בהתעוררות לעשות רצונך. כי כאשר משפטיך לארץ. היינו, בזמן שמשפט, שהוא ז״א, יורד בארץ, שהיא המלכות, לבשם העולם, אז צדק למדו יושבי תבל, כלומר שיכולים לסבול הדינים דצדק, ולא יכלו בני העולם ממנו. מתי, צדק למדו יושבי תבל, כאשר משפטיך לארץ. ר׳ חזקיה אמר, נפשי אויתיך בלילה. זו היא כנסת ישראל, שהיא המלכות, אף רוחי בקרבי אשחרך. זה הקב״ה. כי המלכות ה״ס נפש והקב״ה ה״ס רוח.