זהר

רד) יומא דשבתא, חדוה איהו לכלא, וכלא אתנטר לעילא ותתא. ונקודה תתאה נהרא לסלקא לעילא, בשפירו דעטרין שבעין חולקין יתיר, וסבא דכל סבין אתער.

פירוש הסולם

רד) יומא דשבתא חדוה וכו': יום השבת, הוא שמחה לכל, והכל נשמר למעלה ולמטה. ונקודה התחתונה, שהיא המלכות, מאירה לעלות למעלה לאו"א ביופי ע' עטרות, שמקבלת מז"ת דאו"א שכ"א כלול מעשר, שהם חלקים יתירים מבליל שבת. והזקן מכל הזקנים נתעורר, שהוא הכתר. להשפיע אליה.