זהר

רד) רב מתיבתא אמר, כתיב ותהי שרה עקרה אין לה ולד. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה, לית אנא יודע דלית לה ולד, מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא, ולד לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין, הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן. כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב, ואת הנפש אשר עשו בחרן, נפש עשו ודאי.

פירוש הסולם

רד) רב מתיבתא אמר וכו׳: רב מתיבתא אמר, כתוב, ותהי שרה עקרה אין לה ולד. שואל, ממה שאמר ותהי שרה עקרה, אני יודע שאין לה ולד, למה כתוב, אין לה ולד. אלא כך אמר רב מתיבתא, בנים לא היתה מוליד, אבל היתה מוליד נשמות, בדבקות התשוקה של ב׳ צדיקים אלו, היו מולידים נשמות לגרים, בכל זמן ההוא שהיו בחרן, כמו שעושים צדיקים בגן עדן. כמו שכתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. נפש, עשו ודאי.