זהר

רד) ואית דאמר הויות באמצע, כגוונא דא יהה״ו: י׳, קדש לי. ה׳ ה׳, והיה כי יביאך, והיה אם שמע. ו׳, שמע ישראל. הוי״ה ו״י באמצעיתא. יהה״ו. ה״ה באמצעיתא.

פירוש מעלות הסולם

רד) ואית דאמר הויות וכו': מקודם פירש הויות באמצע שיד החזקה שה״ס הכתוב כי יד ה׳ הוי״ה תהיה בין יד ימין שהיא היד הגדולה, וצרופה י׳ ה' ו׳ ה', ובין יד הרמה שהיא תפארת וצרופה והי״ה (כנ״ל אות קצ״ג ד״ה פירוש) ויש אומרים שהויות באמצע הם סדר הפרשיות, כי ב' פרשיות המתחילות בהויות שהם: והיה כי יביאך, והיה אם שמוע הס באמצע, כעין זה יהה״ו י׳ פרשה ראשונה קדש לי. והיינו חכמה. ה׳ ה' שהן ב׳ פרשיות והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שהן בינה ומלכות. ו' שמע ישראל, ז״א. כסדר תפילין של רבינו תם. ובסדר תפילין של רש״י הוא המוחין כסדר י״ה ו״ה: קדש לי ִִי׳ חכמה. והיה כי יביאך ה׳ ראשונה בינה. שמע ישראל ו׳ ז״א, והיה אם אם שמוע ה׳ אחרונה מלכות הוי״ה ו״י הן באמצע. יהה״ו ה' ה׳ הן באמצע. כלומר התקונים מסכם החילוק שבין ב׳ הפירושים על מה שאחז״ל הויות באמצע, שלפי פירוש הראשון קאי על כללות מצות תפילין שהם בסוד הצרוף הוי״ה יד החזקה שהיא שמאל, נמתקת ע״י ב' הידים שהן יד הגדולה חסד בצרוף י״ה ו״ה, ויד הרמה תפארת בצרוף והי״ה. שהן בחינות אברהם מצד אחד ויעקב מצד השני, ויד החזקה שהיא בחינת יצחק וגבורה בצרוף הוי״ה נמתקת ע״י שניהם. (כנ״ל אות קצ״ג). ולפי היש אומרים פירושו של הויות באמצע קאי על המוחין שהם הפרשיות והויות פירושן ב' פעם והיה, א׳ מן והיה כי יביאך. ב' מן והיה אם שמוע, שהן באמצע בין ב׳ הפרשיות קדש לי ושמע ישראל, כסדר תפילין של רבינו תם.