זהר

רג) לזמנין איהו בעלה ו' בצדיק, בשית פרקין דתרין שוקין, נחת לגבה בתרין שוקין. לזמנא איהו בעלה ו' בתרין, שית פרקין דסליקת לגביה בתרין דרועין, לזמנין איהו בן אבא ואמא, בן י"ה, צריך לסלקא לעילא לה', וכד סלקת תמן, לזמנין איהי בהפוכא ו' ובין י' י' כגוונא דא א' צריך לסלקא לגבי דאתמר בה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.

פירוש הסולם

רג) לזמנין איהו בעלה ו' בצדיק בשית פרקין דתרין שוקין נחיתת לגביה בתרין שוקין לפעמים הוא בעלה, בסוד אות ו' הרומז על יסוד צדיק, הכולל ששה פרקים של ב' שוקין נצח והוד, ואז יורדת הנוקבא אליו לזווג בסוד ב' שוקים נצח והוד. פירוש, כי יש ג' פרקים רת"ס בספירת הנצח שה"ס שוק הימיני, וכן יש ג' פרקים רת"ס בספירת ההוד, והיסוד צדיק מכריע עליהם באמצע וכולל את שניהם, ונקרא ו' על שם ששה פרקים שבהם. והזהר מבאר כאן סדר עבור יניקה מוחין דאחור הנ"ל שצריך להמשיך. כי הולכת ומתגדלת לאט לאט. וזווג זה הוא הא', והוא נקרא קומת נה"י, וכן נק' בשם עיבור. לזמנין איהו בעלה ו' בתרין דרועין בשית פרקין, סליקת לגביה בתהין דרועין, ולפעמים הוא בעלה בסוד אות ו' הרומז על תפארת, הכולל ששה פרקים של ב' הזרועות, שהם רת"ס דחסד ורת"ס דגבורה ואז הנוק' מתגדלת ועולה בב' הזרועות וזו מכונה קומת יניקה. לזמנין איהו בעלה בין או"א בן י"ה, צריך לסלקא לה לגביה תמן. ולפעמים ז"א הוא בעלה בעת שעומד בין או"א, שנקרא אז, בן י"ה, וצריכים להעלות שם את הנוקבא לזווג, אצלו. וז"ס קומת מוחין שמשיגה מז"א, ואז מתגדלת ועולה עד לראשו. ולזמנין איהו בעלה בכתר, ו' בין י' י' כגוונא דא א, צריך לסלקא לה לגביה, ולפעמים הוא בעלה בקומת כתר, שה"ס צורת א' שהוא ו' בין ב' יודין, דהיינו ו באמצע, י' למעלה וי' למטה, כי א כוללת ע"ס, כו"ח למעלה בינה ותו"מ למטה (כנ"ל דף קכ"ז ד"ה בריש) וצריכים להעלות הנוקבא אצלו, והיא מתגדלת עמו בקומה שוה לגמרי דהיינו עד הכתר. שזהו תכלית גידולה של הנוקבא, אמנם קומה זו אינה משיגה אלא במצב אחורים כנ"ל. וכד סליקת תמן לגביה אתמר בה אבן מאסו הבונים וגו' וכשהנוקבא עולה ומתגדלת עד הכתר, נאמר בה, ​אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, כי השיגה קומת הכתר הנבחן לראש פנה. והנה נתבאר סדר עי"מ דאחורים.