זהר

רג) מה כתיב, וימצא דודאים בשדה, אזל לחפשא בכל אינון גניזין דילה, ואשכח בהאי שדה, אינון דודאים, ועלייהו אתמר הדודאים נתנו ריח, ואינון תרין כרובים, דאינון תקונין דילה, לאתערא אתערו לעילא, דהא בכל אינון תקונין דהאי שדה, לית תקונא דיתער לגבי עילא, בר כרובים.

פירוש הסולם

רג) מה כתיב וימצא וכו': מה כתוב, וימצא דודאים בשדה, הלך לחפש בכל האוצרות של הנוקבא, ומצא בשדה הזו, שהוא הנוקבא את הדודאים. ועליהם נאמר הדודאים נתנו ריח. והם שני הכרובים, שהם תקונה של הנוקבא, להתעורר התעוררות למעלה אל הבינה, כי בכל התקונים של שדה הזו, אין תקון שיתעורר למעלה לבינה, חוץ הכרובים.
פירוש כי דודאים ה"ס הארת חכמה שבקו שמאל. (ב"ב פ' אות קכ"ד. לך קמ"ו אות תנ"ג). וכל עוד שמחוסרת חסדים אינה מאירה ונחשב כאילו אינה. וז"ש אזל לחפשא בכל אינון גניזין דילה ואשכח בהאי שדה אינון דודאים, שראובן שה"ס אור החסד, הלך לחפש ולגלות את הדודאים בשדה, שאינם נמצאים זולתו, דהיינו ע"י שמלביש אותם באור החסד הם מתגלים ומאירים. וע"כ נחשב שהוא מצא אותם, כלומר שגילה אותם. וז"ש והם שני הכרובים, כי הכרובים מהארת השמאל באים, (כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף י"ב  ד"ה ואלמלי ע"ש) וז"ש דאינון תקונא דילה לאתערא אתערו לעילא, כי כל התקונים והמוחין, הנוקבא מקבלת מז"א, ולא מבינה רק אלו המוחין דהארת השמאל בסוד הדודאים היא מקבלתם מבינה עצמה בשוה עם ז"א, שאז היא בסוד ב' מאורות הגדולים, (כנ"ל בראשית א' דף ק"ג אות ק"י) וז"ש דהא בכל אינון תקונין וכו' כמבואר.