זהר

רג) ת"ח, בשעתא דזמין בר נש, למיהב חושבן עובדוי, עד לא יפוק מעלמא, ההוא יומא, יומא דחושבן איהו, דגופא ונשמתא יהבי חושבנא. לבתר נשמתא אתפרשא מיניה, וגופא תב לארעא, וכלא תב לאתריה דאתנסיב מתמן, והא אוקמוה, עד זמנא דקב"ה זמין לאחייא מתייא, כלא גניז קמיה.

פירוש הסולם

רג) ת"ח בשעתא וכו': בוא וראה, בשעה שאדם עתיד לתת חשבון על מעשיו, מטרם שיצא מן העולם, יום זה הוא יום של חשבון, אשר הגוף והנשמה נותנים חשבון. אחר זה הנשמה יוצאת מן הגוף ונפרדת ממנו, והגוף, שנברא מעפר, שב לעפר, והכל חוזר אל המקום שלוקחו משם. וכבר בארוהו, ועד הזמן שהקב"ה עתיד להחיות המתים, יהיה הכל גנוז לפניו.