חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות רג

זהר

רג) ועיקר דתפלין משמאלא, ובגין כך נשבע יי׳ בימינו, זו תורה. ובזרוע עזו אלו תפלין ומסטרא דשמאלא, ה׳ תפלין על ו׳. אימא על ברה. בגין דבה אתבני, הה״ד כונן שמים בתבונה. י׳ אבא, תפלין על ברתא, ה׳ דביה אתבניאת. הה״ד, יי׳ בחכמה יסד ארץ. ודא הוא הוי״ה. ודא הוא רזא ארבע משמרות הו״י הלילה.

פירוש מעלות הסולם

רג) ועיקר דתפילין משמאלא וכו': אעפ״י שאין מצוה שלא נכללת מכל עשר הספירות עם כל זה עיקרה של מצות תפילין הוא מבחינת שמאל, כלומר הארת חכמה המתגלית ע״י בינה שעולה לחכמה. ומשום זה אמרו נשבע ה' בימינו זו תורה, שעיקרה הוא חסדים שהם ימין. ובזרוע עזו אלו תפילין שעיקרם הוא הארת חכמה, ומצד השמאל, ה׳ ראשונה של הוי״ה היא תפילין על ו׳ היינו תפארת ז״א, אם שהיא בינה, על בנה שהוא ז״א. משום שבה כל בנינו של ז״א שעיקרו מאור החסדים, נבנה עתה בהארת חכמה שמקבל מבינה. ז״ש כונן שמים היינו ז״א בתבונה. י׳ של הוי״ה אבא חכמה, תפילין על הבת מלכות הנקראת ה׳ תחתונה של הוי״ה, שבו באורות דאבא נבנית המלכות, ז״ש ה׳ בחכמה יסד ארץ היינו מלכות הנקראת ארץ. כי מלכות ממקורה היא חכמה דשמאל, וחסר ממנה חסדים מקבלת עתה חסדים מאבא עלאה חכמה דימין שהוא חסד. וזהו סדר צרוף הוי״ה (כמ״ש לעיל קצ״ג ד״ה פירוש) וזהו סוד מ״ש חז״ל (ברכות ג:) ארבע משמרות הו״י הלילה. ולילה ה״ס הארת שמאל.