זהר

רב) אמר יעקב להתם אצטריכו, לגבי מלכין וכל עמין דכל עלמא, ואסליק לון להתם, והשתא לגבי דעשו, די לי בהאי. למלכא, דהוו ליה כמה לגיונין תקיפין, כמה מארי מגיחי קרבא, לאגחא קרבין, דזמינין לגבי מלכין תקיפין, לאגחא בהו קרבא. אדהכי שמע על לסטים חד קפחא, אמר, הני בני תרעי, יהכון תמן. א"ל, מכל לגיונין דילך, לית אנת משדר התם, אלא אלין. אמר, לגבי ההוא לסטים, די באלין, דהא כל לגיונותי, ומארי קרבא, אסתלק לגבי אינון מלכין תקיפין, ביומא דקרבא, דאצטריכו לי, ליהוו.

פירוש הסולם

רב) אמר יעקב להתם וכו': אמר יעקב, שמה אני צריך כל הברכות, שיגינו עלי מפני המלכים וכל האומות שבכל העולם שיסבבוני, וע"כ אדחה אותן שמה. ועתה, לעשו, די לו בברכה זו. דהיינו ברכה השניה שברכו אביו כנ"ל. בדומה למלך, שהיו לו כמה גדודים גבורים, כמה שרים עושי מלחמה, היודעים לערוך מלחמות, שהיו מוכנים נגד מלכים גבורים לערוך עמהם מלחמה. בינתים שמע המלך על שודד ענק אחד. אמר, אלו שומרי השערים ילכו שם, וילחמו עמו. אמרו לו עבדיו, מכל הגדודים שלך אינך שולח שמה אלא אלו. אמר המלך, נגד שודד הזה, מספיקים גם אלו, כי כל גדודי ושרי המלחמה אדחה, שילחמו נגד המלכים הגבורים, ליום מלחמה, שיהיו נחוצים לי, יהיו מוכנים.